Thursday, December 27, 2012

צהריי יום חמישי, יום יפה, בהיר ונעים. מרוב שהוא היה נעים עמדתי 15 דקות בבוקר בגינה לעשות מתיחות מול השמש. אני כותב עכשיו מהמחשב בחדרי עם ראיון של Robin Sharma ברקע. באמת בחור מיוחד וסופר מעולה, הוא כתב הרבה ספרים מעולים כמו הנזיר שמכר את הפאררי שלו או גלה את ייעודך שאני קורא בימים אלו.

אז לעניין, שבוע טוב עבר עליי... גם עשיתי מה שאני אוהב - לגלוש כמובן וגם הוסמכתי כחזאי ביחידה שלי וגם הייתי ברמן בפעם הראשונה בחיי במסעדת קפה קפה בקניון (יום שני) - זה היה כיף.

גלישה - זה היה בשישי-שבת האחרונים. הסשנים היו מעולים. ביום שישי נסענו (מיכאל,דביר ואני) לתל אביב, גשם זלעפות ירד עלינו בעת הנסיעה, זה היה מטורף. הכל היה אפור, גשם חזק על גג המכונית, אדים על השמשה וברקים ברקע ! חוויתי במיוחד הראות הייתה מטרים בודדים. תודה לאל שהגענו בשלום. 

התלבטנו היכן לגלוש או בדולפינריום או בגורדונים. הצצנו מהחלון וראינו שהדולפי עובד סבבה. חנינו יצאנו מהמכונית עוד בזמן שירד גשם ושמנו חליפות. איך שסיימנו רצנו בגשם יחפים לעבר הים הגדול. הריצה הייתה כיפית במיוחד ! הרגשנו כ"כ חופשיים ! רצים יחפים מחויכים ומאושרים לדרך לעשות מה שאנחנו הכי אוהבים - לגלוש.

הגענו לחוף זה היה שישי בצהריים והיו לא מעט גולשים - מה שדיי רגיל לחוף הדולפינריום בתל אביב.
עשינו קצת מתיחות וחתרנו בזרם שליד השובר היישר לפיק. הגלים היו חמודים מאוד אך עם תנאים לא קלים. זו הייתה סערה אז הרוח החזקה קצת בלגנה את הגל. בזכות השוברים שבצדדיי החוף נכנסו כמה התקפות יפות ותפסנו כמה גלים טובים. אחרי שעה ורבע במים תפסתי גל גדול לבקסייד שלי לצד שמאל והגל רק החל לצבור יותר ויותר גובה החלטתי להכנס בקיר הגל כדיי לצאת מהגל בשביל למנוע ירידה לחוף ולעלות מחדש. נכנסתי בקיר והצלחתי לעבור אבל התברר שהגלשן לא ! ונקרע לי הליש (החבל שמחבר בין הרגל לגלשן).

החלטתי לא להילחץ וחתרתי חתירות גדולות וחזקות לכיוונו וגם ידעתי שמיקומי דיי טוב ואני נמצא בחוף דיי בטוח למרות שהים היה דיי גבוה (שמונים-מטר בשפת הגולשים) מי שמכיר החוף יודע שהוא דמויי אמבטיה בגלל שני השוברים בצדדים.
הגעתי אליו בשלום ויצאתי מהמים - סיימתי את הגלישה לאותו יום. חשבתי לעצמי אולי החנות גלישה שם על החוף תציע לי  ליש רק בשביל הסשן אבל הוא רק נסה למכור לי - נו טוב אני קצת מבין אותו למרות שהוא יכל לפעול אחרת.

כעבור רבע שעה דביר ומיכאל יצאו - החוף החל להתפוצץ גולשים וגם נכנסה קצת רוח אז הם החליטו להפסיק לגלוש גם.
התייבשנו החלפנו בגדים ונסענו לאבולעפיה וקנינו פיצות חמות וטריות. אחח כמה זה ישב טוב אחרי סשן קריר.

למחורת יום שבת - נסענו מתן משיח דביר ואני. אחח מתן הסטלן הזה, לא האמנו עליו שהוא יעשה שירות כזה משמעותי - צנחן ! שאפו ענק בשבילו. אבל מתן נשאר מתן והוא לא ישתנה בכלל ! הוא הגיע לאסוף אותנו בערך בשעה 12 עם כובע הצד האמריקאי שהוא אוהב לשים, עם השירים הטובים במכונית ועם המפוחית. כן כן, מפוחית. הוא אמר לנו שבשמירות יש לו המון זמן פנוי והוא למד לנגן. נסענו עם חלונות פתוחים וחיוכים מאוזן לאוזן שברקע יתנגן הטיטניק ומתן נגן לנו אותו במפוחית חחח זה היה מצחיק והייתה אחלה אווירה. הגענו לחוף האהוב עלינו פלמחים למרות שהתלבטנו מאוד לאיזה חוף לנסוע מכיוון שהייתה רוח דרומית דיי חזקה וחששנו שהיא תהרוס את הגל בפלמחים בגלל שהוא חוף פתוח (בלי שוברים שחוסמים את הרוח).

בחרנו בפלמחים ואהבה ניצחה. באמת שאין כמו החוף הזה. חוץ מזה שהוא החוף הטבעי היחיד באזור האווירה בו מדהימה ובד"כ גם אין בו הרבה גולשים וצפיפות כמו באשדוד או תל אביב למשל.
גילינו שהבחירה שעשינו הייתה מעולה ושבירת החוף מימין לסוכת המציל הג"יפסי הייתה מעולה עם גל חוף של 60+ ורוח דרומית שלא הרסה אותו אלא להפך, וגרמה לכמה צינורות מדהימים.

נכנסו למים דיי מהר והיה כיף חיים, דביר הגבר דאג לי לליש וכך יכלתי לגלוש. תפסנו הרבה גלים, אומנם משיח קצת פחות בגלל שהוא לא היה בכושר גלישה (הוא צנחן) והרבה צינורות תפסנו וגם אכלנו קצת על הראש אבל זה היה כיף.
היה קצת סחף צפונה אבל הוא לא היה רציני וגלשנו איזה שעתיים ברציפות. וואי אני נזכר בצינור הזה שתפסתי וכמעט עפתי על דביר. דביר היה מולי ועלה גל מעולה החלטתי לחתור בכל מקרה כי הייתי כמה מטרים ימינה ממנו - תפסתי אותו בכל מקרה כי הייתי בטוח בעצמי. הצלחתי לרדת את הגל וחתחתי את דביר שהיה משמאלי אבל מרוב המהירות והדאגה לא לרדת על דביר התהפכתי מהצינור ואכלתי את הגל על הראש - זה היה מרענן ומעיר חחח.

יצאנו מהמים - הם קנו להם סחלב, אני לא קניתי בגלל שזה יום שבת ואני לא מאמין שצריך להתעסק בכסף עבודה או מכירה ביום הזה. הגענו בשלום תודה לאל והיה אחלה סשן. מה שהיה כיף הוא שחזרתי הבייתה וחכה לי ג"חנון תימני מדהים משכונת שעריים שאמא שמה בתנור - כמה טוב הוא היה.

ביום ראשון אחרי היומית הלכתי לסופר לקנות אוכל בשביל השתייה לסיכה שלי - קניתי מלא דברים טובים.
עוגות, במבות, פוקפורן, ירקות, גבינות , קרקים ושתייה כמובן.
יום שני לקראת סיום העברה עזרו לי כל החברים לארגן את הדברים בשקט בגף.
איך שהסתיימה העברה כל הבכירים והחיילים התאספו (משהו כמו 20 ומשהו איש) בשבילי ובשביל האוכל כמובן חחח.
בז'ה המפקד ואדם פרגנו לי וזרקו מלא מחמאות וגם מידד (כל-השאר התביישו ואמרו לי באופן אישי, כל הכבוד למידד)
הם באו להרים לחיים ואז עצרתי את כולם ואמרתי רגע רגע שחכתם אותי גם לי יש כמה דברים להגיד. אשכה עצרתי את כולם ! כמה אני גאה בעצמי שעשיתי את זה. לאחר שהם עצרו דפקתי נאום של כמה דקות טובות ושכולם הקשיבו בדממה והיו סחופים אחרי מה שאמרתי ורק לאחר מכן הרמנו כוס לחיים והתחלנו לאכול.
זה היה כיף =]...

באותו היום יצאתי מוקדם והלכתי להלמדות בתור ברמן בקפה קפה !!! אמרתי לאחמ"ש שיש לי נסיון - למרות שלא כל כך והוא מועט מאוד - אבל בכל זאת זה עדיין נקרא ניסיון. והחלתי ללמוד את העבודה - הכנתי קצת קפה , מזגתי קצת גלידות , הכנתי כמה קינוחים - זה היה נחמד מאוד לא למלצר סוף סוף ולהיות בצד השני של הדלפק... ממש שמחתי לעשות את זה.
בשישי הקרוב יש לי התלמדות נוספת אני מקווה לתת בראש.

השבוע גם הצלחתי לקדם מעט את הקבוצה שיזמתי - UB - United Buying ברחובות שמטרה שלה היא לעשות קניות משותפות וע"י כך להוריד את המחירים - אני יירשום עוד פרטים בהמשך על איך הולך כי נגמר לי הכוח לרשום - להתראות.






Saturday, December 22, 2012

נאום

היי תודה רבה לכל מי שכאן אני מעריך את זה מאוד , חיכיתי המון זמן לרגע הזה.
אני רוצה להגיד לכם שלכל אחד ממכם יש חלק בסיכה הזאת. מהחזאים הבכירים ועד לעוזרי חזאי.
לחזאים שיודעים וזוכרים טוב מאוד כמה חפרתי להם וכמה שאלות שאלתי אותם בתחילת דרכי.
ולעוזרות חזאי החדשות ששאלו אותי שאלות וככה חידדו לי את ההבנה בחומר.
תודה לכם.
את האמת זה עדיין לא נתפס שזה התפקיד שלי בצבא כל יום אני מודה על זה מחדש שאני אשכרה עושה מה שאני אוהב בצבא.
אני זוכר בכיתה י"א שהייתי גולש בים והתחלתי לשים לב לתופעות מזג האוויר והתחלתי להבין שבדרך ככל שהטמפרטורה  יורדת אז יש גלים והטמפרטורה שעולה בד"כ אין ולא ידעתי כ"כ לקשר מדוע...
ואז גם שמתי לב שהים מתחיל לעלות הרוח מתחילה בד"כ דרום מערבית ואז משתנה למערבית - כל הדברים האלו מאוד סקרנו אותי והחלתי לחקור קצת.
אני נזכר גם כמה התלהבתי בשיעור ג"ג שלמדנו קצת על מזג אוויר ועל האפיק הפרסי ודברים התחילו להסתדר לי קצת  בראש. אני לא אשכח בסוף השיעור שאמרתי למורה בצחוק שאני רוצה להיות חזאי ואפילו שאלתי אותה איפה לומדים את זה ואפילו היא לא ידעה לענות.
והנה בחופש הגדול שאחרי התיכון אני מוצא את עצמי עם פרופיל עורפי מחפש תפקיד , הייתי דיי חסר אונים. חשבתי לעצמי מה כבר אני יעשה בצבא עד שפתאום בצבץ לי תפקיד באחד העמודים באתר שבוז חיילים - עוזר חזאי ! בדקתי שאני  לא חולם וכן היה רשום שם באמת.
אבל פתאום בכלל מצאתי את עצמי בכלל בטירונות של חייל ירוק בניצנים - כולי שבוז לא יודע מה יעלה בגורלי עם חוסר וודאות מוחלט. למרות חוסר המוטיבציה לשרת החלטתי להמשיך בתקווה לעתיד טוב יותר והנה בסוף הטירונות אני מקבל סיפוח לימ"מ בשדה דב ! אני חייל האוויר צעקתי לעצמי. והנה כאן נפתחה לי הדלת להגיע לתפקיד , הדרך עוד ארוכה אבל לפחות יש תקווה , לעשות תפקיד אני אוהב בצבא.
הגעתי לקצינת מיון דתייה חמודה ושפכתי אליה את ליבי - היא הציע לי תפקידים שונים ומשונים כגון טבח , נהג , טכנאי מטוסים. אמרתי לה שאני לא מעוניין בנימוס והיא שאלה אותי אם יש לי העדפות - אמרתי לה שכן ! ששמעתי על תפקיד בשם עוזר חזאי ואני אשמח להגיע לשם ושזה ממש מעניין אותי - התשובה כמובן הייתה לא, התאכזתי כמובן והיא שאלה אותי אם יש עוד משהו (כפרה עלייה) והוספתי ואמרתי שכן - שאני גולש גלים ואוהב ממש גלים ומים ושאפילו יצא לי להציל כמה אנשים בים ואולי יש לה בשרוול מציל בבריכה. התשובה הייתה שלילית.
היא המשיכה להציעה לי תפקידים לא לטעמי כגון פקיד לשכה וכולי. ובסוף החלטתי לא לוותר ולשאול אותה שוב פעם אם היא יכולה בכל מקרה לברר לי על תפקיד העוזר חזאי ושזה ממש מעניין אותי - להפתעתי  היא אמרה לי לחכות רבע שעה בחוץ.
חיכיתי , והתפללתי לתשובה חיובית. ואז אני שומע "ערן נעים כנס בבקשה לחדר מספר 4".
נכנסתי כולי לחוץ ומסוקרן היא אמרה לי לשבת והודיעה לי שהיא השיגה לי ראיון ביחידה עם משהו בשם אדם ואמרה לי להגיע בשעה 10 לקריה והבהירה לי שבמידה ואני יגיע לתפקיד אצטרך לחתום דח"ש הנהנתי בהסכמה ואמרתי לה אלף פעמים תודה ! איזה אלופה.
הגעתי ליחידה בליווי של שגיא הגבר שהיה אז כמה ק"ג יותר כולי מתלהב מיופי הבניין המטורף לעומת כל שאר הבניינים עם הסדקים בקריה ומרמת הפינוק של חייל האוויר.
קיבלו אותי אדם וערן ומשם ההמשך דיי ידוע. חתמתי מעט דח"ש והגעתי לטכני.

והנה אני כאן היום מקבל סיכת חזאי ביחידה מעולה עם אנשים טובים תודה לכל מי שכאן ובהצלחה לכל מי שבהסמכה - אל תוותרו , תשאלו , תחפרו , תלמדו ותצליחו.

בתיאבון =].

זהו הנאום שנאמתי מול כל יחידתי השבוע - זה דרש מעט אומץ אבל הייתי חייב לעשות את זה כדיי לבטא את עצמי ואת רגשותיי. אחרי שעשיתי את זה ירדה לי אבן גדולה מהלב והבנתי כמה הייתי חייב לנאום אותו.

מסיבות

מסיבה , הרבה זמן לא הייתי באחת. והנה סוף סוף שברתי את "צום המסיבות" והלכתי לאחת. היה נחמד ומשחרר אבל גם פתאום נזכרתי למה לא הלכתי לאחת כ"כ הרבה זמן.

קודם כל חשוב לי להגיד לכם שאני לא נגד מסיבות ואני אמשיך ללכת. פשוט יש כמה דרכים לעשות את זה ואם זה ללכת מהכוונות הנכונות, אז מסיבה יכולה להיות אפילו דבר חיובי כיף ומשחרר.

אוקי, בטח למה אתם שואלים ?
*נתחיל מזה שזה דיי מזויף ומלאכותי. האנשים ששמחים ורוקדים יותר עושים זאת רק בגלל שיש להם יותר אלכוהול בדם. תעשו בדיקה - לכו פעם אחת למסיבה שאתם שתויים ומבושמים ופעם אחרת בלי לגעת באלכוהול - תראו את ההבדל הענקי ! אני בטוח ברגע שתהיו פקחים אתם תשבו ותסתכלו מהצד ובאמת לא תבינו מה הולך ומה האנשים עושים שם.
אם בכל זאת הלכתם למסיבה בלי לשתות אלכוהול ונהניתם אתם ראויים לשבח ואתם הולכים למסיבה מהסיבות הנכונות ואתם באמת הולכים למסיבה מתוך אהבה.
דרך אגב לשתות אלכוהול זה לא רע ואפילו מומלץ מידיי פעם כדיי להשתחרר קצת מכל הדברים הקטנים שמציקים לנו בחיים אבל תדעו את הגבול שלכם....

*סיבה נוספת הפוזות - WoW כמה פוזות. כל אחד או אחת מנסה להיראות הכי יפה כמו מלך או מלכת העולם רק כדיי שיביטו בו או בה ופעמים לא מועטות רואים את קרבות האגו נגמרות בעוד "אח אחד שירד אל הקבר"(הדג נחש). אני לא אומר שאין זה חשוב להיראות ולהרגיש טוב עם עצמך אבל תעשו זאת במידה ותשאירו חלק מהאגו בצד.

*עוד משהו זה הרדידות - כל מה שמשחק תפקיד במסיבה זה החיצוניות ממש כמו בג'ונגל או אצל החיות בטבע - ככל שאתה יפה יותר ונראה מושך יותר כך הסיכוי שלך גדל שמשהו יסכים לרקוד אתך או בכלל יסתכל לכיוונך מי שהיה שם מכיר טוב את התופעה.

*משהו אחרון שנמצא בעיקר אצלנו הגברים זוהי תופעת הציד. כן כן תופעת הציד - תכירו בנות (או שאתם כבר מכירות) לא מעט מאיתנו הולכים למסיבה בשביל סיבה אחת והיא "לצוד בנות". נכנסים למסיבה וכל מה שהם מחפשים כל הערב זה את "הטרף הבא". מפעילים את המכ"ם ומתחילים במבצע, שהוא לא עמוד ענן.
לפי דעתי זה ממש שגוי ללכת למסיבה מהסיבה הזאת כי זה הורס את כל המשמעות שלה ומצער לראות שהרבה הולכים רק בשביל זה.
אני דווקא בעד לעשות צחוקים במסיבה ואם אני רואה משהי מוצאת חן בעיניי לנסות להתחיל איתה אבל לא ללכת למסיבה רק בשביל זה.

לסיכום - מסיבה נועדה כדיי שנהנה בה כולנו , לא רק היפים יותר או היפות יותר לא רק השיכורים או השיכורות יותר. תשתו , תשתחררו , תרקדו , תבלו עם חברכם ואם מצאתם משהי או משהו נחמד תראו את זה כבונוס ולא כמטרה. אני מקווה שלא תלכו למסיבה רק כדיי לעשות פוזות, להוציא עצבים ולהרשים את הבנות או בנים כדיי למצוא את הטרף הבא (אני מאמין שיש גם בנות כאלה).

חשוב לי להוסיף שלא רשמתי את הדברים האלה מתוך כעס על מישהי או משהו. ובטח חלק מכם יחשבו מי יבשה אותו ככה במסיבה שהוא מוציא ככה את העצבים. האמת היא שזה ההפך אני גם הייתי במקום הזה והלכתי רק כדיי "למצוא טרף" ואת האמת אחרי כמה מאמצים זה לא היה כזה קשה והלך לי לא רע רק אחרי כמה פעמים טובות הבנתי כמה רדוד ושקרי זה.
אני רושם את הדברים האלה מהלב כי זה באמת עצוב ואולי תזכרו במשהו מכאן פעם הבאה שתלכו למסיבה.

מקווה שתמשיכו ללכת למסיבות ותזכו באמת, להשתחרר ולהינות !

אתם מוזמנים לקרוא לי חנון או סבא'לה אבל היה לי חשוב לספר את האמת מנקודת המבט שלי ואני שלם עם זה , ערן =]...

ללמוד להעריך

יש ללמוד להעריך כל דבר קטן בחיים.
בימים אלו החיים של רובנו כ"כ יפים, קלים וטובים - עם כל הטכנולוגיה המתקדמת ושירותי הבריאות המפותחים וכולי.

אחת הדרכים שלי להעריך את הדברים שקיבלתי היא להגיד תודה , או אפילו לפעמים לשאת קידה קטנה .
למי אתם שואלים ? תקראו לזה היקום , הטבע , אלוהים , אללה - אני מאמין שאכן יש משהו גדול ממני שנמצא מעל כל מה שאנחנו מכירים והביא אותי לכאן. בין כה וכה גם אם אתם מאמינים או לא - זה יפה להעריך מה שיש ולהבין שהוא לא כ"כ מובן מאליו כמו שהורגלנו לחשוב.

יש לי סרט קצר מעולה שידרבנן אותכם להעריך את כל מה שיש לכם וע"י כך לחיות חיים הרבה יותר מלאים.
ברגע שאתם לא לוקחים כל דבר כמובן מאליו ולוקחים רגע לפניי שאתה ממשיכים הלאה - לדוגמה שאתם רואים את  השקיעה אבל לא באמת מתבוננים בה ונהנים ממנה, ומבינים כמה יפה היא וכמה תודה שיש לי את העיניים לראות אותה. או לדוגמה מקבלים ארוחה וישר מתנפלים עלייה כמו חייה במקום לחכות שנייה להבין כמה לא מובן מאליו זה כל מוצר על הצלחת, לחשוב איזה דרך עשה כל מאכל עד שהוא הגיע אליכם. זה נראה לנו כ"כ מובן מאליו לראות את הלחם על השולחן אבל אם תחכו שנייה ותבינו איזה תהליך הוא עבר - עיבוד האדמה , מזריעת החיטה וטיפול בה ע"י מינון המים והשמש המתאימים , קצירת החיטה , הדרך למפעל וכולי.
אפשר לתת אינסוף דוגמאות לכל דבר שיש לכם. ככל שתשקיעו בעבודה העצמית הזאת, וברגע שתלמדו להעריך דברים יותר - החיים שלכם יהיו גם מלאים ויפים יותר.

אז הנה הסרט - הוא לקוח מהסדרה Locked up abroad - כלואים בארץ זרה. 
זה סדרה על אנשים שבד"כ נמצאים במצב כלכלי רעוע או סתם מחפשים הרפתקה שהתפתו לעשיית כסף קל ע"י העברת דברים בגבולות. רוב הפעמים הדברים האלו הם סמים.

אז יש פרק אחד מאוד מיוחד על בחור בשם אדי מהוליווד, הוא דיי מפונק ובטוח בעצמו ואוהב מאוד הרפתקאות ואקשן.
אחד הבחורים אימן פיתה אותו בעשיית כסף קל וגם על הדרך לעשות חיים - בתנאי שהוא ילך לייבא בגדים ועורות מחו"ל.
זה היה נשמע טוב ואדי קפץ על ההצעה. ההמשך דיי צפוי ואומנם הוא באמת ייבא בגדים ועורות אבל במזוודה היה סמים.
אני לא אגלה לכם הכל וישאיר לכם לראות... ממליץ בחום ! זה באמת פרק הכי יפה ומרתק שראיתי עד כה - הוא עובר כ"כ הרבה שם.

אחרי הפרק אתם תגלו כמה כוח יש לנו בני האדם שאנחנו לא מודעים אליו, אתם תלמדו להעריך יותר דברים שיש לכם בחיים. וכמובן תלמדו לא לעשות שטויות ולהתפתות לעשיית כסף קל ומהיר.

תהנו ...



הדבר שהכי אהבתי הוא שבסוף הסרט הוא אומר "הייתי צריך לעבור את כל זה כדיי ללמוד להעריך מה שיש לי בחיים"




Thursday, December 20, 2012

20.12.2012

יום חמישי 20 לדצמבר.זהו היום האחרון של האנושות ע"פ שבט המאיה שצופה שכולנו נכחד ב- 21.12.2012.
יצאתי היום משמירה - היה נחמד מאוד.
אני אוהב את השמירות בקריה - הם אחת לחודש וזה ממש מגוון ומשנה את השגרה ותמיד אבל תמיד אני מכיר אנשים חדשים ככה , ואין כמו להכיר אנשים חדשים. אני באמת מאמין שכל אדם הוא עולם ומלואו וזה כ"כ כיף להכיר אדם חדש ולהכיר את האופי שלו , שאיפות שלו , חלומות , אמונות - מכל אדם ניתן ללמוד ואני פשוט אוהב להכיר אנשים חדשים.

שמרנו בגשם בטרמפיאדה של הקריה , הייתה חוויה כיפית... שרנו שירים , דברנו על החיים על משמעות החיים וכולי... הצלחנו לעבוד על המפקד שער שהשמירה והרווחנו פחות שעת שמירה ! אכלנו ארוחת בוקר מעולה וזזנו כל אחד לדרכו.
השמירה נגמרה ב-19 והיה לי המון זמן פנוי עד השמירה הבאה ב- 6. אז החלטתי לצאת מהקריה ולהכיר ולחקור מעט את תל אביב. הפעם היעד היה שדרות רוטשילד וככר התרבות. פשוט עד אתמול לעולם לא הייתי שם וזה כ"כ סקרן אותי איך נראה המקום ואיך האווירה שם. הופתעתי לגלות שזה באמת אזור מרשים ומזכיר טיפה אווירה של חוץ לארץ ממליץ בחום לטייל שם. המון ברים וחניות מגניבות. אנשים צבעוניים . ועצים מרשימים שנשאים לצדי השדרה. וד"א מבנה הבימה החדש מגניב לגמרי !!! יש שם מן מקום ישיבה כזה עם מוזיקה קלאסית שיוצאת מצידי המדרגות אז ישבתי שם קצת עם בייגלה שקניתי ב - 3 שקלים ולא 5 ! ניצלתי את הכוח שלי כחייל. הכל בזכות איזה בחור מרחובות שקניתי אצלו משהו ושאלתי אותו אם אפשר הנחה (הייתי על אזרחי) הוא אמר שלא ולאחר מכן בתשלום ראה את החוגר שלי והבין שאני חייל ועשה לי הנחה משמעותית. הוא אמר לי "תמיד תדרוש הנחה כחייל , תמיד תשאל כמה זה לחיילים אל תתבייש ! ודפק עם היד על השולחן".הייתה חוויה מגניבה וגם הכרתי משחק חדש שראיתי אנשים בשדרה משחקים אותו. בחר לי השם שלו. אבל הם זרקו כדורי מתכת כאלו והמנצח היה מי שהיה הכי קרוב לכדור הקטן.
בקיצור...
לאחר השמירה הגעתי ליחידה , הא כן שכחתי לכתוב שאני כבר חזאי מוסמך ביחידה מזה שבועיים והעבירו אותי לתפקיד מש"ק הדרכה שם. בגדול התפקיד שלי הוא להיות אחראי על ההדרכות של היחידה ועל הסמכת החיילים להיות חזאים לעתיד.
תפקיד באמת סבבה עם הרבה אחריות. אני הולך להתנסות הרבה עם הדרכות שזה מעולה כי אני אוהב לעמוד ולדבר מול קהל, זה ממש מאתגר וזה מוציא ממני את הטוב ביותר שבי וגם שאני עומד מול קהל אני לומד להכיר את עצמי טוב יותר  וזה כיף גדול ומשימה לא פשוטה. וכמובן שיש קצת עבודות שחורות שפחות כפיות כמו למשל לערוך מצגות , לתקן מבחנים , עבודות מחקר שונות וכולי ועוד משהו שאני יצטרך להתרגל אליו זה היומיות - יהיה לי קצת קשה אבל אני מאמין שאני יסתדר הרי בני אדם מתרגלים להכל ... וחוץ מזה הגעתי איתו לכמה פשרות וזה יצא סבבה לגמרי.

בהתחלה חשבתי לסרב פקודה ולהישאר חזאי בגף (ת"ש מדהים של 24 בסיס 48 בית) אבל פתאום נזכרתי מי משך אותי ליחידה ואיך הגעתי אליה בכלל שזה בזכות אותו מפקד שרוצה אותי עכשיו לתפקיד מש"ק ההדרכה. 
חוץ מזה התפקיד הזה איפשהו מעניק לי משמעות ביחידה כי אני אשכרה יודע שאין לי מחליף ורק אני יכול לבצע את התפקיד הזה על הצד הטוב ביותר. 
זה כיף שיש לך משמעות וערך ושאנשים צריכים אותך , זה מרגיש טוב...

חוץ מזה גם נסעתי לבקר את סבתא וסבא היקרים שאין כמוהם... אני מעריך אותם מאוד ! הם כ"כ הרבה זמן ביחד זה פשוט לא יאומן אני חושב שמעל 50 שנה... זה מדהים. וכמה אהבה דאגה ואכפתיות יש בין שניהם, לא ראיתם דברים כאלו מעולם זה פשוט מחמם את הלב. חוץ מזה הם גם עברו הרבה הם שניהם עלו מלוב בגיל 12-14 באוניה לישראל. סבא הגבר עלה לבד וסבתא עם המשפחה מאוחר יותר. 

סבא שלי התחיל מאפס הגיעה לפה בלא כלום. בקושי בית היה לו. הוא גר זמן מה אצל הדוד שלו ועבד בסלילת כבישים וחקלאות וחסך כל אגורה או יותר נכון לירה בתקופה ההיא.

ואתם צריכים לראות אותו היום בעל משק מכובד במושב בני ציון עם כמה נכנסים עליו ושטח חקלאי דיי גדול - בקיצור הוא מסודר. סבא הוא באמת משמש דמות לדוגמא עבורי בין אם זה שאיך הוא התחיל מאפס והגיעה לאן שהוא היום ובין אם זה שהוא בעל משפחה גדולה ובעל דואג אכפתי ואוהב עד היום ! 

מאחל להם עוד שנים רבות וים של בריאות.
אני גם תמיד משתדל לדבר איתם על חוויות מהעבר אני יודע שמתי שהוא כבר לא אוכל לדבר איתם ואני לקבל מהם כמה שיותר חוויות מהחיים שלהם... רק היום הם סיפרו לי קצת על איך היו החיים בלוב.

שאלתי אותו איזה ספורט הוא אהב שהוא היה ילד והוא אמר שזה לא היה כמו היום עם מלא סוגיי ספורט והדבר היחידי היה האופניים שהם השכירו אצל משהו ושלימו לו פר שעה. חחח הוא גם אמר לי שפעם אחת הוא חזר אחרי הרבה יותר זמן מהמתוכנן ואמר לו שיחזיר לו שבוע הבא ועד אז הוא היה שוכח... חחחחח.

עוד משהו שהוא אמר לי זה שפעם לא היו שקיות אז בלוב היה להם מן חתיכות נייר ששם היו שמים לך מה שאתה מבקש למשל קפה סוכר וכולי הכל בתוך הנייר ואז עוטפים אותו היטב שלא יישפך חחח....

בקיצור אני עייף  

Wednesday, December 12, 2012

12/12/2012 ישראל


עדכון שלי מהקבוצה שלי בפייסבוק :

ה - 12.12.12 יום בהיר, יפה ובלתי נשכח לכל גולשי הגלים בארץ ! אני מקווה שהייתם בים הבוקר כי באמת האוקיינוס הגיע אלינו ובגדול.

WindSwell שמקבלים פעמיים-שלוש בשנה עם רוח מזרחית קלה שליטפה את הגל והחזיקה אותו באוויר וגרמה לגל להישבר כצינור כבד של מטר-מטר וחצי עם ליווי השמש הנעימה שהציצה ויצאה לה באטיות בין העננים וחיממה אותנו והשחפים שרקדו להם בשמיים... סשן בלתי נשכח. 



למי שעדיין לא היה, עדיין יש גל מעולה לכו לגלוש באחד החופים הפתוחים הקרובים לביתכם.



כן ירבו, אמן !



*למי שלא יצא לגלוש הבוקר, לא נורא אל תתעצבו - אסטרונומית החורף עדיין לא התחיל ומאמין שנראה עוד הרבה סוואלים טובים בעתיד.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

באמת היה יום נפלא בחג נהדר עם תאריך מגניב שעוזר לזכור אותו. רציתי להדביק את זה גם כאן כדיי להנציח את היום הזה בכמה שיותר מקומות.

בינתיים באמת חנוכה מביא איתו ניסים עם שבוע רצוף של גלים בארץ ישראל - נדיר מאוד !!!



כל יום

כל יום אני מכוון ללמוד :

-משהו רוחני - למשל קבלה, תורה , בודהיזם , ניו-אייג וכולי.
-משהו כלכלי : שוק ההון , כלכלה וכו'
-משהו כללי -מדע, מטאורולוגיה , פיזיקה , היסטוריה.
משהו שקשור לפיתוח עצמי : הרצאות מוטיבציה , ביטחון עצמי וכולי.

ע"י שילוב הנושאים האלה אני מאמין שאגיע לאני הגבוה ביותר - מכל הבחינות רוחנית, מקצועית , שכלתנית , התנהגותית.  
וברגע שבאמת אמקד את עצמי כל יום בלמידה של משהו חדש, לא אפסיק להתפתח וכך אחתור למטרה שלי שהיא :

להגשמים את עצמי כאן בעולם, להתפתח, ולהגיע לאני הגבוה ביותר שאני יכול וכך אוכל לעזור לאחרים ולעצמי לחיות חיים טובים, מלאים ויפים יותר.

שלוש הדרגות של הגבר


כפי ששמתי לב,אנחנו הגברים מתחלקים לשלושה דרגות - 

הדרגה הראשונה, הפתטית ביותר היא של הגבר שאומר שהוא נמשך לבחורה בגלל האופי בלבד ובלי לשים לב לשום פרמטרים נוספים. למה ? כי שקרן הוא.
השנייה היא של הגבר הטיפוסי שכמוהו תמצאו ברוב המקומות והוא יספר לכם שהוא נמשך לבחורה רק על פי היופי - ישבן,חזה עיניים וישמע כך : "וואלה אחי למי אכפת בכלל איך היא מתנהגת העיקר ש*..." את ההמשך אתם וודאי מכירים ויכולים לדמיין.
הדרגה השלישית המפותחת והעילאית יותר היא גבר שיודע שאי אפשר להסתדר רק עם היופי או רק עם האופי ומחפש את השילוב בניהם.



מקווה שתמצאו את השילוב המתאים לכם ולא תהיו רדודים ותתנו לגופכם לנצח את נפשכם או פתטיים שתשקרו לעצמכם ולכולנו.


ערן.

Monday, December 10, 2012

חנוכה

קראתי הרגע מאמר מאוד מעניין על המשמעות הרוחנית של חג החנוכה על פי חכמת הקבלה.
הנה ציטוט קצר :

"את חנוכה מסמל "האור". כוח רוחני שנמצא מעל מציאות היומיום, ומעל העולם הגשמי שבו אנו חיים. לכן יותר מכל מאותת חנוכה על התזמון הפנימי שבו האדם מתחיל לשאוף לעבר גילוי מימד רחב יותר, שכביכול נמצא מעליו.
אז נורית לאוויר יריית הפתיחה, והוא יוצא לחפש אחר פך השמן שיצית את אותו האור הפנימי בלבו, ויאיר את חייו ברובד רוחני נאור יותר.
היוונים מסמלים את ההיגיון הקר, המחשבה שמקבעת אותנו ל"קרקע", וכופה עלינו להרגיש רק מציאות אחת, מוגבלת - זו הגשמית.
היוונים שבתוכנו, טוענים בכל תוקף שאין שום טעם לחפש "משמעות עמוקה יותר לחיים", אלא מה שיש הוא רק מה שנגלה לשכל הישר - כלומר, החיים הגופניים על פני האדמה.
ואילו המכבים בסיפור שלנו, הם הכוחות שמושכים את האדם לעבר גילוי תמונת המציאות השלמה. אלה אותם רצונות פנימיים שבסופו של דבר מובילים אותו לפתח התבוננות מעמיקה במציאות, מקנים לו שליטה אמיתית בגורלו, ופותחים בפניו את השער למציאות שכורכת אור ואהבה בכל צעד ושעל בחייו."

בכל מקרה, בינתיים חג החנוכה שלי הוא סבבה לגמרי. חתמתי גם חופש שבוע שלם מהצבא על כל החג ככה שבכלל סבבה.

וגם קרה לי ולכל הגולשים בארץ נס. והוא שיש לנו גלים מעל שבוע מה שקורה לעיתים נדירות מאוד.

אני זוכר שיום ראשון האחרון לקחתי אוטובוס על הבוקר לאשדוד כדיי לגלוש עם חבר טוב, והנסיעה הייתה מדהימה.

 למרות שהיא לוקחת שעה שלמה אני כבר דיי רגיל אליה, טוב נו אחרי 4 שנים באוטובוס הזה זה כבר בקושי מזיז. אבל תתפלאו זה עדיין מאוד מציק לפעמים... שאתה מדמיין את עצמך באוטו ונוסע בחצי מהזמן.

 אז לעניין, מה שהיה מדהים בנסיעה הזאת זו הייתה הזריחה =] (גם קראתי ספר טוב במהלך הנסיעה פסגות ועמקים של ספנסר ג"ונסון שעזר לנסיעה להיות נחמדה - ממליץ בחום) איזה יופי ... אף פעם לא נסעתי באוטובוס בזריחה וזו הייתה חוויה מדהימה. הגוונים הצהובים-כתומים הבהירים שיצאו מבעד לענני האלטו קומולוס והעצים הגבוהים מילאו את לבי בחום ואושר. מה שהעציב אותי קצת - זו הכמות הלא קטנה של אנשים שאפילו לא הנידו את עפעפם לראות את השקיעה ונשארו אדישים ועייפים למרות המראה הנדיר. אין אני שופט אותם, אבל באמת חבל. אין מה לעשות כנראה זה כבר הפך לחלק משהגרה שלהם וכל יום נראה להם דומה והם לא רואים את היופי וההתפעלות שבכל יום חדש, חבל. בכל מקרה היה סשן מעולה עם גלים של 50 עם רוח מזרחית מתונה שגרמה לגלים להיות צינוריים ונקיים כמו שאנחנו גולשי הגלים אוהבים ! ואפילו היה לי צינור קטן באותו היום אחח איזו חוויה מעולה זה להיות בתוך צינור ! אתם פשוט נהפכים לחלק מהגל ונמצאים בתוכו ! ומרגישים את אנרגיית הים במלואה - אתם רואים כדור מים מתחיל להסגר מעליכם ואור בסוף הגל ומנסים להגיע אליו וברגע שאתם יוצאים ממנו זה כאילו נולדתם מחדש. כמה טוב זה לגלוש ! ממליץ בחום !  

 באמת התמזל מזלי שיצא לי ללמוד מטאורולוגיה בצבא זה עזר לי להעריך יותר את יופי הטבע. לפניו בקושי התפעלתי בתופעות מזג האוויר - אני ממליץ לכם ללמוד זה יוסיף המון אור לחייכם. 

הייתה לי שיחה על כך עם שכן טוב ובסיכום השיחה סיכמנו שאכן שלימוד וידע מוסיף המון יופי כיף ואור לחיים. דוגמה אחת שגרמה לנו לחשוב על זה הייתה שהוא אמר לי לקחת קצת עלים מאחד העצים בחצר ולהריח. באמת היה לזה ריח מדהים וללא השכן לעולם לא הייתי יודע שלעץ הזה יש ריח כה מדהים וכל פעם הייתי חולף ליד העץ הזה בלי להסתכל או להתחייס אליו בכלל, ד"א השכן הזה הוא מומחה לחקלאות או משהו כזה. ואני גם הסברתי לו קצת על עננים והוא גם התלהב.

אז מכאן למדנו שידע מוסיף המון לחיים - ברגע שאתם יודעים משהו על פריט מסויים אתם מעריכים אותו הרבה יותר ולא מסתכלים עליו כמובן מאליו - כמוני שאחרי הקורס אני מסתכל חצי מהזמן על השמיים ועל העננים ומצלם כל פעם שיש תופעות טבע בחוץ. וכמו השכן שנהנה מהפרחים העצים וכולי והוא שמריח את העצים ומתפעל מיופים ומעריך כל חלקת אדמה טובה ורואה את הפוטנציאל שבה. או כמו רופא שאחרי הלימודים מתפעל כ"כ מגוף האדם או כמו גולש גלים כמוני שרואה גלים הוא מתלהב כמו ילד קטן וצורח מרוב שמחה.

לסיכום, תלמדו ותשכילו אבל מתוך עניין וכיף לא מתוך חובה וכך תזכו לעריך כל דבר קטן מטבע  ולפי דעתי זה יוסיף המון אור ועניין לחייכם.  

חג אורים שמח =]


Wednesday, December 5, 2012

יום טוב היה היום, אפשר להגיד...

יושב לי מול מסך המחשב בחוץ גשמים ברקים ורעמים באוזניות מאזין לשיר מרגיע שמנתק אותי קצת מכל המחשבות שלי.
דיי נחמד לי כעת.
השרירים קצת תפוסים אחרי סשן גלישה עם חברים טובים - אין על ההרגשה הזאת שיושבים בבית אחרי סשן טוב ואחרי ארוחה טובה ונזכרים בגלים ובאנרגיות המטורפות ומסכמים את היום שעבר.




שיר מעולה - עוזר להירגע קצת.

אז כן אחרי ארוחת בוקר נחמדה של קצת קורנפלקס עם חלב תמרים וחביתה מלווים בקריאה בעיתון.
התקשרתי למיכאל והוא הופתע לגלות שאני בחופש ואמר שהוא בדרך אליי.
כעבור כמה דקות הוא הגיע ולא היה אפשר לא לשים לב לכך כי הוא צפצף כמו מטורף. כן הוא כל פעם עושה זאת הוא שוכח שאני גר באזור של כוזרים.
נסענו לים, שרנו קצת שירים, דיברנו קצת על מזג האוויר והגלים שצפויים וכעבור חצי שעה נחתנו בקשתות.
מבחוץ היה נראה ים טוב של פחות או יותר מטר עם רוח מערבית קלה, ובגלל המרחק הרב שהגל עשה וה-period הגבוה הגל היה דיי שמן עם הרבה אנרגיה.
שמחנו לנו ורקדנו מחוץ למכונית ואפילו שרנו ! כמה כיף להיות בים אמרנו , כמה כיף להיות חופשיים , כמה טוב לא להיות בצבא ! כמה טוב לא להיות אחיח !!!!!!!!

אחיח משמעותו - אותו חרא יום חדש, כן זה נשמע דיי פסימי. זה לקוח מסרט ואותי זה מאוד מצחיק כי זה נכון.
בצבא סיימתי את ההסמכה וקיבלתי "קידום בתפקיד" להיות מש"ק הדרכה, כלומר אחראי על ההסמכה של חזאים ביחידה.
אומנם תפקיד נחמד אבל מעכשיו אני עושה יומיות ! כן כן יומיות. 
אז עקב כך יוצא לי לקום מוקדם כל בוקר ולנסוע עם כולם למקומות העבודה שלהם. ואתם לא מבינים איך הם נראים ! כאילו רחב עולמם כ"כ עייפים כ"כ חסרי רוח חיים ושמחה. כל אחד עם פרצוף יותר מעוך משל השני - לקבוצת האנשים האלה אני קורא אחיחים. זהו ההפך הגמור ממה שאני רוצה להיות ואני לא ירשה לעצמי להיראות כך. ובמידה וזה קורא לי זה אומר שחציתי קו אדום וזה הזמן לשנות את סגנון חיי ואת מה שאני עושה - החיים יפים מידיי וקצרים מידיי כדיי להיראות כך.

אז שרנו לנו כמה כיף לא להיות אחיחים ולהיות חופשיים ולגלוש ולרקוד - תודה אבא. 
היה אפילו קטע שקפצנו כמו בלרינות והרמנו אחד את השני בזמן הקפיצה זה היה מצחיק.
רצנו לחוף מרוב אושר ועשינו חימום קל. דביר היה לחוץ אש ונכנס ראשון ואנחנו המשכנו את החימום עוד קצת.
המשכנו קצת להריץ צחוקים ועשינו פוזות של דוגמניות על החוף ! זה היה כ"כ מצחיק , תנסו לעשות את זה גם אתם לא מבינים כמה מצחיק זה נראה חחחחחחחחחחחחחחח....

נכנסו למים והיה גלים מדהימים שמנים וחזקים מאוד החיסרון היחידי היה שרוב הגלים היו סגורים. כן החופים בארץ שלנו לא בנויים לגלים כ"כ גבוהים עם כמות כזו גדולה של מים אבל גם סתם לתפוס דרופ בגל גבוה זו הרגשה מדהימה ואפילו סתם לשבת בפיק עם כל האנרגיה הזאת זה מספיק.

סיימנו את הסשן מוטשים וקפצנו לבקר ולנחם את חברינו הטוב שלא אזכיר את שמו כאן. אמו שהכרתי אותה אישית, נפטרה. אישה יקרה. אני זוכר איך כל פעם שהיינו חוזרים היא הייתה מעירה לנו על החול שברגליים והייתה צועקת עלינו בצרפתית ! זה היה מצחיק. ישר אחרי ששטפנו רגליים היא פינקה אותנו בארוחה טובה ותמיד דאגה שנהיה מבסוטים. היא הייתה מארחת מעולה... אישה כ"כ טובה ושקטה ובעלת תלתלים צהובים ומבטא צרפתי שקשה מאוד לשכוח.
כ"כ מוזר שמשהו שאתה מכיר פשוט יום בהיר אחד כבר לא נמצא יותר. פשוט לא כאן יותר. זהו.
קשה לקלוט ולהבין את זה וזה מאוד מבלבל, אבל אלו החיים וצריך לדעת להתמודד עם המוות ולהכיר בו כמו שאומרים בצרפתית Ce La Vi (אלו החיים).

האווירה בבית למרות המוות הייתה דיי טובה והמשפחה שלו מלאה בסטלנים חחחחח... כל אחד והסיפור שלו זה יפה איך שהם שמרו על אנרגיות טובות למרות המוות. בדוגרי ברגע שאתם הייתם מתים איך הייתם רוצים שהמשפחה שלכם תהיה ? עצובה ? בטוח שלא.

אחרי כמה דקות נכנס עוד חבר עם כובע גרב מצחיק ומשקפיים ענקיות ! כמו של מטריקס משקפיים ממש מצחיקות.
הסתלבטנו עליו על איך שהוא נראה עם השקפיים והוא גם הצטרף לצחוקים.
שאלנו אותו מה שלומו ואיך בצבא והוא אמר שכרגע הוא לא בצבא אלא ברמ2 בגלל שהוא חולה.
שאלנו במה אתה חולה על מי אתה עובד אתה נראה מצויין... הוא הוסיף סרטן.
אנחנו : "כן כן בטח"
אז בקיצור התגלה לנו שזה באמת וזוהי גם הסיבה למשקפיים (אני מקווה שהוא לא נעלב למרות שהוא לא מהסוג של הנעלבים).
סרטן העור ! נער בריא לגמרי בן 19 מקבל סרטן העור. 
מפחיד מאוד מה שקורה מסביבי כל רגע משהו אחר שאני מכיר חולה או עובר משהו נוראי - כאילו העולם מנסה לאותת לי משהו ואני לא מצליח להבין. מה שאני מבין שהחיים קצרים ויש לנצל כל יום.
וכל יום יש לדמיין שיש לכם ציפור על הכתף ששואלת אתכם האם היום הוא היום ? האם אני מוכן ? האם אני עושה כל מה שעלי לעשות ? האם אני אכן האדם שאני רוצה להיות ? האם היום הוא יום מותי ?
=======================================================================
הנה קטע יפה שלקוח מתוך הספר ימי שלישי עם מורי מאת מיץ' אלבום.

מורי : "ברגע שאתה לומד איך למות , אתה לומד איך לחיות" , "מרביתנו מסתובבים כאילו מתוך שינה. אנחנו לא חווים באמת את העולם במלואו, משום שאנחנו חצי ישנים ועושים דברים שאוטומטית נדמה לנו שעלינו לעשות"
מיץ' : "והעמידה מול המוות משנה את זה ?"
מורי : "כמובן. אתה מסיר את כל השטויות האלה ואתה מתמקד בעיקר. כשאתה מבין שאתה עומד למות, אתה רואה הכל בצורה שונה , ייתכן שהדברים שאתה מבזבז עליהם כל כך הרבה זמן - כל העבודה הזאת שאתה עושה לא ייראו לך כל כך חשובים. ייתכן שתיאלץ לפנות לדברים רוחניים יותר"
מיץ' : "דברים רוחניים ?"
מורי : "אפילו אני אינני יודע מה פירושה של 'התפתחות רוחנית'. אבל אני יודע שמבחינות מסוימות חסר בנו משהו. אנחנו מעורבים מידי בדברים חומריים, והם אינם מספקים אותנו. יחסי האהבה שיש לנו, היקום סביבנו - אנחנו לוקחים את הדברים הללו כמובנים מאליהם" 
"התרבות איננה מעודדת אותנו לחשוב על דברים כאלה עד שאנחנו עומדים למות. אנחנו כל כך שקועים בדברים אנוכיים , קריירה , משפחה , כסף , התמודדות עם משכנתה , קניית מכונית חדשה , תיקון הרדיאטור שהתקלקל - אנחנו עסוקים בטרליוני פעולות קטנות פשוט כדי להמשיך ללכת. לכן לא אימצנו לעצמנו את ההרגל לעמוד מן הצד ולהתבונן בחיינו ולומר, האם זה הכל ? האם זה כל מה שאני רוצה ? האם משהו חסר כאן ?
=========================================================================
אחד הדודים שלו שעבר הרבה החיים, הרבה מאוד - הוא היה לוחם בסיירת מטכ"ל ואחר כך במוסד, אשתו ושני בנותיו נרצחו במהלך עבודתו באוסטרליה ועכשיו גם אחותו. רואים שהוא עבר וראה הרבה. שמנו לב לזה גם על צורת הדיבור וההתנהגות שלו שהנפש שלו נפגעה. אז בקיצור הוא נכנס כל כמה דקות לחדר שישבנו בו ובה כל פעם ביציאה שונה.

באחת היציאות שלו הוא שאל אותנו : "אתם יודעים מה הדבר החשוב ביותר בחיים?"
מיכאל : לעשן ג"וינטים ולהנות (בציניות כי הוא הציע לנו ממקודם)
דביר : לגלוש !
אני : הבריאות ?
הוא אמר : "לא לא הדבר החשוב ביותר הוא לחייך, לא משנה מתי למי ואיך פשוט לחייך"
שמעו לקחתי מזה משהו ! ואני אשתדל לחייך יותר.
וזה נכון אם אנשים היו מחייכים יותר העולם באמת היה מקום נחמד יותר.

אז כן, היה יום נחמד עם  קצת תובנות חדשות. 
מקווה שתהיו בריאים ושמחים ומלאים סיפוק, ערן.

עוד טיפ קטן ממורי לקראת סיום :

מורי:"אני יכול לומר לך את הדבר החשוב ביותר שאני לומד מהמחלה הזאת?"
מיץ': "ומהו?"
מורי:"הדבר החשוב ביותר בחיים הוא ללמוד כיצד לתת אהבה, וכיצד לאפשר לה להכנס".
"הנח לה להיכנס. אנחנו חושבים שאיננו ראויים לאהבה, אנחנו חושבים שאם נאפשר לה להיכנס נהפוך לרכים מדי."
"האהבה היא הפעולה ההגיונית היחידה"

להראות =]