Friday, November 30, 2012

מי אני, ומהם חלומותיי ?

מי אני ? אני בן אדם. אדם בעולם קטן ביקום ענקי ואין סופי.
אני התקיימות אני הוויה.
אני קיים אין לי ספק אני חש את זה במלות 5 חושיי.
האם אני זה רק מה שאני מרגיש, או שמא יש משהו מעבר ?

אני לא בראתי את עצמי ! זה אומר שמשהו יצר אותי - יש משהו גדול ממני שאני חלק ממנו ואני נמצא בו וזה אומר שגם שהוא חלק ממני - הוא נמצא בי.

אם מי שברא אותי נמצא בי זה אומר שיש לי אפשרות לגעת בו ולהרגיש אותו בחיי אלה.
אני יכול להיות רק אני, חמשת חושי רגשותיי ורצונותיי - ואני גם יכול להיות האני הנעלה המואר - שעליו מדברים כל הדתות, אני יכול להיות גדול יותר ממה שאני חושב.
ובגלל זה גם הרבה אנשים טוענים שיש לנו הרבה יותר כוח ממה שאנחנו חושבים.

אני מתכוון לחשוב בענק ולהיות האני הכי גבוהה שאני יכול להגשים את עצמי בעולם הזה ולתת לו את כל כולי בכל נשמתי וכוחי - אני מאמין שאדם חופשי לעשות כל מה שהוא רוצה וחשוב מאוד גם להתנסות בדברים רבים ככל הניתן כי רק ככה נתפתח ונבין מהו טוב ומהו רע. כי הרי רק אחרי שאני חווים משהו אנחנו מבינים טוב יותר מהו.

אתם חופשיים לעשות ככל העולה על רוחכם - כל עוד אינכם פוגעים בחופש ובחיוו של אדם אחר.
אבל תזכרו שלפעמים לפגוע בעצמכם זה לפגוע בחיוו של משהו שקרוב לכם - אז גם אל תזיקו לעצמכם !

לפסגה לשם אני מטפס ומקווה להגיע וידוע שלא כל מי שמטפס מצליח להגיע לפסגה, יש להשקיע, לא לוותר לא להיות מושפע מאחרים ולתת להם להגיד לכם שאתם לא יכולים תתנו הכל ותצליחו.

קחו דוגמא מהאנשים שכן עשו זאת ותבינו שאם משהו יכול והצליח לעשות משהו גם אתם יכולים ואין סיבה שגם אתם לא תצליחו.

מהם חלומותיכם? 
לי יש כמה :
-להיות האני הגבוהה ביותר שלי
-להגיע לחופש - פנימי וכלכלי
-לחוות את העולם הזה כמה שיותר - לטייל(בעולם), לראות(נופים) , להכיר(אנשים), ללמוד(הכל כל הזמן).
-לחיות ליד הים עם משפחה נפלאה ולגלוש כל יום !
-להשפיע לטובה על העולם ולהשאיר משהו טוב ובעל ערך אחריי

(להיות סוחר מקצוען, חזאי תותח, ללמוד צרפתית , לפתוח ארגון Surf4Soul , ללמד ולעזור לאחרים , לגלוש ובאוקיינוס)



Wednesday, November 28, 2012

חיינו כאן קצובים


החיים קצרים, אין ספק.
יש כאלו שהחיים שלהם קצרים מאוד ! ויש כאלו שיש להם חיים קצרים.
70-80 זה בערך  זמננו כאן. אומנם הובטח לנו 120 שנים אבל אין מה לעשות זה אנחנו לא שומרים על אורח חיים בריא. עם כל השפע שיש היום וכל הפיתויים החומריים זה מאוד לא קל לשמור על עצמך, אבל חייבים להשתדל.
יש בודדים שהגיעו לגיל 90 או 100 אבל באמת אני יכול לספור אותם על יד אחד ומאלו שכן הגיעו לגלאים הללו הם לרוב כבר לא פיקחים ולא מסוגלים לתפקד ואלו שכן אלוקים באמת אוהב אותם.

אני חושב לעצמי כל פעם ומערער בזה שכמה החיים כאן קצרים והעולם לא מפסיק לאותת לי את זה.
הנה לדוגמא : חבר שלי בגיל 19 וחצי בריא לגמרי, רזה עושה כושר , פיקח. קיבל לו יום בהיר אחד שבץ.
כן כן !! שבץ. פתאום ככה משום מקום שבץ. קיבלתי שוק, מה הקשר שבץ עכשיו ? מה אתם בן מאה ? מה זה ?
חבר שלי כמעט מת הוא איבד את כושר המוטוריקה שלו בכל צידו השמאלי שמיעה תזוזה וכולי.
תוך כמה ימים תודה לאל מצבו השתפר והיום מצבו התאזן.
הוא עדיין לוקח מלא זריקות כל יום וכדורים, פשוט לא יאומן.
עוד משהו ששמעתי מחבר טוב שלי בזמן האחרון, אמא שלו שאני מכיר אותה אישית דיי טוב קיבלה סרטן ריאות.
סרטן ריאות !!!!!!לעזאזל. אישה בת 40 מקבלת לה ככה סרטן ריאות באמצע החיים עם שני ילדים איתה. יאללללה פשוט עשה לי הרגשה רעה בלב. מישהו שאתם מכירים אישית ויודעים שהיא נושאת מחלה סופנית, לא נעים בכלל. אשה בריאה לגמרי ופתאום בום !
עוד חבר שלי , בחור גדול. הוא נחשב הבריון של החבורה שלנו. באמת בחור חזק דוחק משקולות וכל השאר. קיבל דלקת בקרום הלב !! הייתה לו דלקת ריאות שפשוט התפשטה ללב והוא היה בבית חולים כמה שבועות טובים.
הוא יצא מהצבא בלית ברירה - פתאום כל החלום שלו להיות מפקד בגדוד צנחנים פשוט התאדה.
שנה שלמה כמעט הוא ישב בבית ולבסוף הצליח לחזור לצבא ולא סתם, עדיין בתור לוחם !
אומנם מפקד הוא לא יהיה אבל לוחם הוא כן, תרתי משמע.

פתאום גם ביחידה אני שומע על מוות של סבים של חברים ביחידה, מודעות אבל ברחובות, טבח בסוריה ומוות של מאות אנשים כל יום.
בקיצור המוות בכל מקום , בכל פינה איפה שלא מסתכלים , אי אפשר להתעלם ממנו. אני, אתה , את , משפחתך וכל מכריך נמות.
כן כן קשה לשמוע , נמות. במוקדם או במאוחר. כמה שקשה לשמוע אנחנו פשוט נשכב בתוך ארון מתחת לאדמה ותוך כמה  מאות שנים נישכח לגמרי אלא אם כן תעשה משהו משמעותי בחייך ותשפיע על החברה ! אלו האנשים שבד"כ לא שוכחים אותם והם חיים לנצח גם אם הם לא כאן..
 עוד דרך לחיות לנצח זה לחנך טוב את ילדינו - אם הם יהיו אנשים טובים גם הילדים שלהם יהיו וכך הלאה והלאה..
עוד דרך - להרים אנשים מלמטה ולעזור לאלה שהמזל לא האיר להם פנים, ברגע שתרים אותם אתה מעניק להם חיים חדשים ותקווה - והם יעריכו אותך וכל דבר בחיים ורוב הסיכויים שאם הם יצליחו הם לא ישכחו איך עזרו להם והם גם יעשו טוב. והשרשרת הזאת לעולם לא תיפסק.
עוד דרך היא ע"י הענקת השראה - ע"י הגשמת החלומות שלך ועשיית דברים גדולים ועל ידי כך להעניק לאנשים עוד תקווה וכוח.
סרט טוב שעליו אני ממליץ שמסביר את העניין הוא - Pass It Forward.
צריך להשלים עם זה , להבין את זה וללמוד מזה.
המוות מלמד אותנו המון דברים. מלמד אותנו לקחת הכל בפרופורציות מלמד אותנו שלחיים יש סוף ומשום כך צריך לעשות מה שאנחנו באמת רוצים בחיים הללו ולהגשים את החלומות שלנו.
לא לפחד משום אדם - בגלל שהוא בדיוק כמוך בשר ודם וגם הוא ימות.
לא לייחס יותר מידי חשיבות לאף אדם לא משנה מה המעמד או התפקיד הציבורי שלו - ולדעת שיום יבוא והוא יעלם כמוך.

אותי המוות בעיקר מלמד - שאין לי הרבה זמן ויש להעריך כל שנייה ודקה כאן וכל נשימה.
לנצל את הזמן ולא לבזבז אותו לשווא.
ולרוץ לחלומות שלי בכל הכוח !!!

Thursday, November 22, 2012

The Catcher in The Rye

התפסן בשדה השיפון שנכתב על ידי ג"רום דיוויד סלינג'ר או בקיצור ג'.ד.סלינג'ר ספר מוזר ובו זמנית מאוד מרתק ומושך (ממש כמו חיוו שלו).
אתם תראו שאם תתחילו לקרוא אותו יהיה לכם קשה עד בלתי אפשרי להפסיק.
הכתיבה מאוד כיפית והסיפור עצמו אומנם לא הכי מעניין אבל מסקרן.

בגדול ספר נחמד מאוד שיש לו הרבה משמעויות מאחוריו.
אני ממליץ לכם לקרוא אותו וישר אחרי זה לראות את ההסבר עליו , כי יש בו הרבה רמיזות שלא לכולם תשימו לב אליהן.

היצירה "התפסן בשדה השיפון" מדברת על החומריות של החברה האמריקאית ועל הזיוף שבה. הולדן אומר שכל מערכת החינוך היוקרתית של ארה"ב כולה שקר וזיוף.
קולפילד עובר המון שלבים בסיפור ובאחד מהם הוא כמעט נשבר ורוצה לברוח ולעזוב הכל אבל
המסע מסתיים ומגיעה ההבנה שתהליך ההתבגרות הוא תהליך של נפילה וקימה. כשאחותו עלתה על הסחרחרה הוא אומר כי "צריך לתת להם לעשות את זה... אם הם נופלים, הם נופלים" - הילד שתופס את טבעת הזהב - אסור לתפוס אותו. אם הוא יפול הוא יקום. הולדן מתבגר ומבין שצריך ליפול על מנת לקום.

באמת יש עוד המון מטאפורות ופירושים לדברים שהתחרשו בספר הנה כמה לינקים מומלצים ברגע שתסיימו אותו :

התפסן בפירוש של וויקיפדיה

התפסן בסיכומונה

בקיצור באמת ספר הזוי ובו זמנית מסקרן ומעניין ואפילו מלמד קצת ונותן תפישׂה קצת שונה לחיים.



Monday, November 19, 2012

Chasing the Mavericks

סרט מעולה ראיתי אתמול שמו הוא - Chasing the mavericks.
באמת אהבתי אותו סרט מרגש מאוד ונותן המון מוטיבציה לחיים ואפילו מלמד אותך שיעור או שניים.
בכל מקרה, מדובר על סרט גלישה (עוד סיבה שאהבתי אותו, מי שגולש, אין מה לעשות התחבר יותר לסרט כי הוא באמת יבין על מה מדובר) שמבוסס על סיפור אמיתי.
ספוילר:.
הסרט פותח בסצנה של ג'יי ושל חברה שלו שיושבים על סלעים בתוך הים.
ג'יי אהב מאוד את הים וזה היה מקום הבילוי המועדף עליו.
כבר שהיה קטן הוא נהג לספור כמה שניות עוברות בין כל גל וידע שככל שהזמן גדל הגלים מתחזקים.
לא חשוב איך - הוא נפל למים, והים היה גועש מאוד.
הוא כמעט טבע עד שגולש בא והציל אותו ולקח אתו גל עד לחוף ! (התברר לו שהוא שכן שלו)
ג'יי התלהב כ"כ מההרגשה - והיה חייב להתחיל לגלוש - והוא התחיל להשתפר ולהשתפר.
לילה סוער אחד ג'יי שם לב שהשכן שלו (הגולש שהציל אותו) הולך לגלוש באמצע הלילה והוא היה חייב לעקוב אחריו.
הוא עקב אחריו או יותר נכון קפץ לו על המכונית בלי שהוא שם לב והגיע אתו ל - MAVERICKS !!! 
ג'יי נדהם למראה עיניו ובאותו היום ראה את הגלים הכי גדולים שהוא ראה בכל חיוו והבין שהאגדה על הגל הענקי באמת קיימת.
השכן שלו תפס באותו היום את אחד הסטים הגדולים וקלט שג'יי מסתכל עליו מהצוק.
בקיצור כעבור מספר שכנועים (השכן ידע שג'יי ינסה לגלוש שם בכל מקרה ולא רצה את הנקיפות מצפון האלה במקרה שהוא ימות בלי שהוא עשה כלום) - ג'יי מתחיל לעבור סדנת אימונים ע"י השכן כדיי להיות מוכן לגלוש בגל הענק.
השכן נותן לג'יי המון טיפים מדהימים שנכונים גם לחיים עצמן ומעביר את ג'יי לא רק אימון גופני אלא גם נפשי שכלי ורגשי.
הוא מתאמן המון ולומד המון על הים ועצמתו, על הזרמים ומקבל אפילו גם כמה שיעורים רוחניים. 

אני לא רוצה להרוס לכם וממליץ לכם לראות אותו מיד - הסרט הזה לימד אותי שיעור על החיים ומאוד ריגש אותי ודרבן אותי להגשים את החלומות שלי.

המוטו העיקרי של הסרט הוא שהחיים קצרים - ויש לצעוד לחלום כמה שיותר מהר ובכמה שיותר כוח בלי לוותר.
ולדעת שלא משנה באיזה מצב אתם בחיים וכמה קשה הוא - אם תסתכלו ותחפשו מספיק אתם תמצאו את הפתרון והדרך.
ותבינו שאין דברים קורים סתם אלא כדיי לפתח ללמד ולהעיר אותכם.

Saturday, November 17, 2012

Stop Your Breath

לקראת החורף נפתח קורס חשוב ב- Aqua Satima להתמודדות עם גלים גבוהים ע"י ה- Free Diver בין הטובים בישראל מור שרף. 

זו היה 'קורס' ממש חשוב ונחמד ובאמת עזר לי - בסערה האחרונה שהייתי בים קיבלתי סטים של גלים של מטר+ על הראש ובאמת הייתי רגוע ובקושי איבדתי חמצן לשווא. 
אני אנסה לכתוב כאן ולסכם את מה שלמדתי כדיי לעזור לכם גם להיות עם יותר ביטחון במים ושלא תילחצו שאתם מתחת לגל גבוהה.

אז הכל התחיל שישבנו בכיתה בצורת -'ח' - עשינו סבב וכל אחד אמר מה הוא רוצה להפיק מהקורס ולמה הוא הגיע.
כל אחד ענה כמובן שהוא רוצה יותר ביטחון בים , לתפוס גלים גבוהים יותר וכולי.

הוא רצה שנתחיל בזה שכל אחד יעצור את הנשימה כמה שהוא יכול, אבל לפני זה הוא הראה לנו איך לנשום נכון.

איך נושמים נכון ?

שימו יד אחת על הבטן ויד שנייה על החזה.
תנשמו עמוק ותמלאו את הבטן התחתונה עד שהיא מתנפחת עד הסוף (שימו לב שהיד מתרוממת)
לאחר מכן תתמתחו ותמלאו את החזה באוויר (שימו לב שהיד השנייה מתרוממת)
אחרי שמילאתם את הריאות תוציאו אוויר ועכשיו הפוך - 
קודם מבית החזה ולאחר מכן מהבטן.

תעשו ככה 4 פעמים  - בפעם האחרונה תוציאו את כל האוויר בעוצמה - זה כדיי לנקות את הריאות והגוף מה- CO2
(פחמן דו חמצני).
ותיקחו נשימה מלאה כמו שהסברתי מקודם. 

ועכשיו תעצרו את הנשימה כמה שרק תוכלו - בהצלחה.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------
טוב מעניין כמה הצלחתם בטח חצי דקה-דקה אם עברתם 1:30 - הבאתם קצת כבוד לעצמכם אם עקפתם את 2:00 אתם באמת אלופים - אני אומר את זה כי ממוצע האנשים שנתקלתי בהם לא עקף את ה- 1:00- 1:30. ורק שפיצים בודדים התקרבו או עברו את 2:00.

עכשיו ענו על השאלה הבאה : מה הסיבה שחזרתם לנשום ?
חלקכם יענו :
-פחד להתעלף לאבד את ההכרה או למות
-לחץ בחזה או בצוואר
-חום באזור הראש
-לא הצלחתי לעצור את הנשימה כמו שצריך והכנסתי אוויר
-בודדים יענו סחרחורת

פחד מאיבוד הכרה ומוות : לפני הכל תדעו שעשו ניסוי והוכיחו שאם ברגע זה משהו יעצור לכם את הנשימה - פתאומית.
נזק למוח יתחיל להתחרש רק אחרי 3 דקות !

טוב רצוי שתדעו מה זה בכלל לאבד את ההכרה, למה זה קורה ?


בגלל סיבה אחת - מחסור חמצן למוח.
המוח שלנו מאוד חכם הוא שם לב שאנחנו עוצרים את נשימתנו וכעבור זמן מסוים הוא שולח גירויים לגוף כדי לגרום לנו לחזור לנשום.
המטרה היא לנצח את הגירויים ולחזור למצב רגוע - רובנו נלחצים הרבה גירוי אחד או שניים וחוזרים לנשום.
אם המוח שם לב שעצרנו את הנשימה לממש הרבה זמן, אחרי הרבה גירויים שלא הגבנו להם למשל מן תיקים בחזה כאלו - הוא חושב שמדובר במצב חירום, נבהל, ומפעיל מנגנון מדהים - העילפון או בעצם איבוד הכרה זמני.

הסבר מעט יותר מדעיים מוויקיפדיה :

"מחזור הדם מוביל חמצן לתאי הגוף והמוח, החמצן "נשרף" בתאי הגוף והופך לפחמן דו-חמצני. במוח האדם אין איבר היכול לחוש את חוסר החמצן, אך ישנו איבר היכול לחוש בעודף בפחמן דו-חמצני (ברגע שאותו איבר חש בעודף פחמן דו-חמצני המוח מבין שישנו חוסר בחמצן ומעודד את רפלקס הנשימה)."

"במקרה בו הלחץ החלקי של החמצן נמוך מ-0.1 אטמוספירות, המוח חש בחוסר חמצון ו"מכבה" את פעילות הגוף (התעלפות) מלבד האיברים החיוניים לחמצון המוח. על פני היבשה פעולה זו טובה מאחר שכך הגוף צורך פחות חמצן, הגוף מגיע למצב שכיבה וכך יותר חמצן מגיע למוח, אך התעלפות במהלך צלילה היא הרת אסון, מאחר שהצולל חשוף לטביעה.
כדי למנוע מצב זה דרוש תדרוך מתאים לצלילה חופשית שיזהיר מפני נשימות עמוקות לפני צלילה חופשית וכמו כן מומלץ לצלול עם בן זוג שיוכל להגיש עזרה ראשונה ולעזור במצב חירום."


מה קורה בעילפון ? הגוף לא מקבל פקודות מהמוח ובעצם מפסיק לתפקד ואנחנו נופלים - תחילה הרגליים לא מגיבות (כדיי לרכך את הנפילה) ולאחר מכן שאר הגוף - אפילו מנגנון הנשימה פוסק. (איזה מדהים בורא עולם).

אחרי הנפילה הגוף מגיעה למצב מאוזן - וכך יותר דם זורם למוח ובגלל שהגוף לא זז אז הוא חוסך גם בחמצן שנשאר בגוף.
במידה וזה קורה למישהו בקרבכם תרימו לו את הרגליים - זה מעודד זרימת דם וחמצן למוח !

בד"כ מי שהתעלף יחזור להכרתו (תלוי כמה זמן המוח לא קיבל חמצן) תוך 10-15 שניות ואתם תראו שהוא לוקח ישר נשימה עמוקה מתוך אינסטינקט- ואם אנחנו מחוץ למים זה מעולה, אם זה היה קורה במים הוא יבלע מים ויחנק.  אז לכל מי שמתרגל עדיף לעשות זאת מחוץ למים - ומי שעושה אימונים במים אך ורק בזוגות ! אם משהו מתעלף במים יש להוציא לו את הראש מהמים במהירות האפשרית. כל שנה מתים מספר לא קטן של אנשים בגלל משחקים כאלו במים, שימו לב ותהיו זהירים.

טוב אז אחרי שהחכמתם קצת - תדעו שמספר האנשים שמצליחים להפסיק את הנשימה (ברצון) עד למצב של עילפון הם בודדים. (צריך להיות ממש מטורף מנטלית) אז שתדעו שאתם מתאמנים עדיף קרוב לקרקע - במידה של התעלפות כדי למנוע פגיעה רצינית לראש ובזוגות.

לחץ בחזה או בצוואר : למה זה קורה ? שאתם ממלאים את הריאות באוויר הם מתנפחות ומעלות את הלחץ בחלל הגוף.
ברגע שאתם מרגישים את הלחץ הזה בצוואר זה כי הגוף רוצה להפחית מהלחץ הזה  ולהוציא אוויר.
אז כדיי להרגיע מעט את הלחץ רצוי להתמתח ולהגדיל את בית החזה - זה וודאי יעזור.

חום באזור הראש: הרגשתי חום באזור הראש והתחלתי להילחץ. אין מה להילחץ זהו דווקא סימן מעולה שעליתם שלב.
החום הזה הוא סימן שהגוף מווסת את האוויר כמו שצריך - הגוף שם לב שכמות החמצן שלכם באזור המוח פוחת והוא מזרים דף מהרגליים והידיים לכיוון הראש וזו הסיבה להתחממות.

סחרחורת - במידה וזה קורה, אין להמשיך, חזרו מיד לנשום.

בהמשך עצרנו את הנשימה שלנו שוב פעם לאחר שהכרנו את הגוף שלנו מעט טוב יותר ויצאנו לדרך- הרוב שיפרו מעט.
הוא אמר לנו שכל פעם שהגוף שולח גירויי יש להתעלם, להירגע ואפילו לעלות חיוך קטן להתחיל להתחבר לגוף ולהכיר את מגבלותיו וגבולותיו.

לאחר מכן עברנו למים ועשינו קצת על אמת לראות מה הבנו מהשיעור - ואני כבר ראיתי שיפור ושקיבלתי את הגירויים התמודדתי איתם כמו שצריך ולא נכנעתי ישר.

טוב כדיי להשתפר ידוע שצריך רק להתאמן ולהתאמן - חשוב לנהוג במשנה זהירות ! ואם זה במים חובה בבן זוג !!

כאתם נופלים מגל חשוב מאוד להרפות כמה שיותר את המחשבה וכמה שפחות להלחם בגל ולנסות לעלות.
תרגעו, תיהנו מהנפילה ואם אתם גולשים בריף או שהגלשן נפל מעליכם שימו ידיים להגנה על הראש.
ואל תשכחו שבארצנו שום גל לא יכול להוריד אתכם ליותר מ- 20 שניות ! לא קיים כזה גל.
אז פשוט תרגעו ותתאמנו - זה כל הסוד.

אל תשכחו שאני לא איש מקצוע ואל תיקחו כל מה שרשמתי כמובן מאליו.

בהצלחה =] 





Thursday, November 15, 2012

פרופורציות

החלטתי שאני חייב לרשום.
שבועיים מעניינים עברו עליי עם הרבה חוויות.
הכל התחיל ביום ראשון שעבר ה - 4.11, נסענו כל היחידה לבית לוינשטיין.
בית לוינשטיין זהו בית חולים לשיקום מפציעות גוף וראש רוב הפציעות התחרשו עקב תאונות דרכים.
לא כ"כ נעים להיות שם ולראות את כל הפצועים אבל זה חשוב.
זה מראה כמה אסירי תודה עלינו להיות על כל דבר שיש לנו - שאנחנו יכולים ללכת, לתפקד, לאכול !
הסיור התחיל בהרצאה שעשה משהו מאור ירוק - הרצאה באמת מוצלחת, הוא הצליח לגרום לכולם להקשיב למרות שזה המון דברים ששומעים ביום יום. הבחור הסביר לנו כמה חשוב להתעסק רק ורק בנהיגה בזמן הנסיעה ונתן לנו טיפים ליום יום.
למשל - כאשר אתם נוסעים למקום כל שהוא יום יום, בוקר בוקר. אז אתם נוסעים מאוד אדישים לסביבה ונוהגים עם בטיחות מופרזת באותו אזור כי אתם יודעים שבקושי יש מכוניות וילדים באזור. עדיין חשוב מאוד להישאר ערניים לסביבה ! ולנהוג באזור כאילו זו הפעם הראשונה.

אחרי ההרצאה של אור ירוק והפסקה קצרה, הגיע אלינו להרצות בחור שמתנדב באזור בשם מאיר.
מאיר עבר תאונת דרכים אכזרית כאשר רכב על אופנוע המרוצים שלו בירידות לכינרת - ושכב חודש בלי הכרה ועבר תהליך שיקום של כמה שנים טובות.
הוא סיפר לנו על חיוו לפני התאונה ועל חיוו היום והראה לנו תמונות שלו לפני התאונה ובסוף הרשה לנו לשאול שאלות.
אותי עניין לשאול מה השינוי הפנימי שהוא עבר ואיך היה מאיר לפני ואחרי התאונה.
מאיר ענה - שאחרי התאונה הוא הרבה יותר אוהב , סלחן, רחמן , נדיב ולפעמים אפילו יותר מידיי.
הייתה באמת הרצאה מרגשת ונוגעת בלב ואני מאמין שהשפיע על לא מעט אנשים בקהל. 

לבסוף הייתה הצגה ששמה "פרופורציות" - מאוד מרגשת ומעוררת, והכניסה את כולנו לפרופורציות.
ההצגה הראתה בעצם את החיים של בחור בריא לגמרי לאומת בחור שעבר פציעה מחרידה - וכל אחד מספר על עצמו ועל שאיפותיו לעתיד.

הבחור הבריא היה בראיון עבודה והציג את עצמו ואת קורות חיוו ולמה הוא מתאים לתפקיד : "אני X למדתי בתיכון Y וסיימתי בהצלחה 12 שנות לימוד בצבא הייתי מ"פ בגבעתי על קבוצה גדולה של חיילים. איך שהשתחררתי עשיתי תואר MBI בניהול וכלכלה בהצטיינות יתירה , אני אוהב מאוד לשחק טניס ולשחות אני שומר על כושר ולא מוותר אף פעם על אימון אני חיי חיים טובים ונשוי + 3 2 קטנים ובת. יש לי יכולות ניהול מעולות ואני רואה את עצמי הראוי ביותר לתפקיד !

לאומתו הבחור שעבר פציעה דיבר לעצמו ואמר : "הלוואי שהייתי יכול לאכול לבד ! נמאס לי כבר מכל הצינורות האלה. אפילו לעשות צרכים אני לא יכול לעשות לבד ! אני חיי מת. היום יש לי מטרה היום אני יצליח להזיז את כף הרגל !! או אולי את היד. נמאס לי לשכב כבר נמאס הלוואי שהייתי מצליח לדבר...

מה שאני לקחתי מההצגה היא שבאמת צריך לקחת הכל בפרופורציות ! יש להישאר צנועים ולא להתרברב יותר מידי. להגיד תודה כל יום על כל מה שיש לנו ולהבין ששום דבר אינו מובן מאליו. לא להתעצב ולהתעצבן על כל שטות ותמיד לראות את חצי הכוס המלאה.

ממליץ לכל מי שלא היה שם ללכת מיד - באמת מציל חיים ופותח את העיניים.

מקווה שתישארו בריאים ותנהגו באחריות ובזהירות. ושהשלום יגיע במהרה, אמן.