Thursday, December 27, 2012

צהריי יום חמישי, יום יפה, בהיר ונעים. מרוב שהוא היה נעים עמדתי 15 דקות בבוקר בגינה לעשות מתיחות מול השמש. אני כותב עכשיו מהמחשב בחדרי עם ראיון של Robin Sharma ברקע. באמת בחור מיוחד וסופר מעולה, הוא כתב הרבה ספרים מעולים כמו הנזיר שמכר את הפאררי שלו או גלה את ייעודך שאני קורא בימים אלו.

אז לעניין, שבוע טוב עבר עליי... גם עשיתי מה שאני אוהב - לגלוש כמובן וגם הוסמכתי כחזאי ביחידה שלי וגם הייתי ברמן בפעם הראשונה בחיי במסעדת קפה קפה בקניון (יום שני) - זה היה כיף.

גלישה - זה היה בשישי-שבת האחרונים. הסשנים היו מעולים. ביום שישי נסענו (מיכאל,דביר ואני) לתל אביב, גשם זלעפות ירד עלינו בעת הנסיעה, זה היה מטורף. הכל היה אפור, גשם חזק על גג המכונית, אדים על השמשה וברקים ברקע ! חוויתי במיוחד הראות הייתה מטרים בודדים. תודה לאל שהגענו בשלום. 

התלבטנו היכן לגלוש או בדולפינריום או בגורדונים. הצצנו מהחלון וראינו שהדולפי עובד סבבה. חנינו יצאנו מהמכונית עוד בזמן שירד גשם ושמנו חליפות. איך שסיימנו רצנו בגשם יחפים לעבר הים הגדול. הריצה הייתה כיפית במיוחד ! הרגשנו כ"כ חופשיים ! רצים יחפים מחויכים ומאושרים לדרך לעשות מה שאנחנו הכי אוהבים - לגלוש.

הגענו לחוף זה היה שישי בצהריים והיו לא מעט גולשים - מה שדיי רגיל לחוף הדולפינריום בתל אביב.
עשינו קצת מתיחות וחתרנו בזרם שליד השובר היישר לפיק. הגלים היו חמודים מאוד אך עם תנאים לא קלים. זו הייתה סערה אז הרוח החזקה קצת בלגנה את הגל. בזכות השוברים שבצדדיי החוף נכנסו כמה התקפות יפות ותפסנו כמה גלים טובים. אחרי שעה ורבע במים תפסתי גל גדול לבקסייד שלי לצד שמאל והגל רק החל לצבור יותר ויותר גובה החלטתי להכנס בקיר הגל כדיי לצאת מהגל בשביל למנוע ירידה לחוף ולעלות מחדש. נכנסתי בקיר והצלחתי לעבור אבל התברר שהגלשן לא ! ונקרע לי הליש (החבל שמחבר בין הרגל לגלשן).

החלטתי לא להילחץ וחתרתי חתירות גדולות וחזקות לכיוונו וגם ידעתי שמיקומי דיי טוב ואני נמצא בחוף דיי בטוח למרות שהים היה דיי גבוה (שמונים-מטר בשפת הגולשים) מי שמכיר החוף יודע שהוא דמויי אמבטיה בגלל שני השוברים בצדדים.
הגעתי אליו בשלום ויצאתי מהמים - סיימתי את הגלישה לאותו יום. חשבתי לעצמי אולי החנות גלישה שם על החוף תציע לי  ליש רק בשביל הסשן אבל הוא רק נסה למכור לי - נו טוב אני קצת מבין אותו למרות שהוא יכל לפעול אחרת.

כעבור רבע שעה דביר ומיכאל יצאו - החוף החל להתפוצץ גולשים וגם נכנסה קצת רוח אז הם החליטו להפסיק לגלוש גם.
התייבשנו החלפנו בגדים ונסענו לאבולעפיה וקנינו פיצות חמות וטריות. אחח כמה זה ישב טוב אחרי סשן קריר.

למחורת יום שבת - נסענו מתן משיח דביר ואני. אחח מתן הסטלן הזה, לא האמנו עליו שהוא יעשה שירות כזה משמעותי - צנחן ! שאפו ענק בשבילו. אבל מתן נשאר מתן והוא לא ישתנה בכלל ! הוא הגיע לאסוף אותנו בערך בשעה 12 עם כובע הצד האמריקאי שהוא אוהב לשים, עם השירים הטובים במכונית ועם המפוחית. כן כן, מפוחית. הוא אמר לנו שבשמירות יש לו המון זמן פנוי והוא למד לנגן. נסענו עם חלונות פתוחים וחיוכים מאוזן לאוזן שברקע יתנגן הטיטניק ומתן נגן לנו אותו במפוחית חחח זה היה מצחיק והייתה אחלה אווירה. הגענו לחוף האהוב עלינו פלמחים למרות שהתלבטנו מאוד לאיזה חוף לנסוע מכיוון שהייתה רוח דרומית דיי חזקה וחששנו שהיא תהרוס את הגל בפלמחים בגלל שהוא חוף פתוח (בלי שוברים שחוסמים את הרוח).

בחרנו בפלמחים ואהבה ניצחה. באמת שאין כמו החוף הזה. חוץ מזה שהוא החוף הטבעי היחיד באזור האווירה בו מדהימה ובד"כ גם אין בו הרבה גולשים וצפיפות כמו באשדוד או תל אביב למשל.
גילינו שהבחירה שעשינו הייתה מעולה ושבירת החוף מימין לסוכת המציל הג"יפסי הייתה מעולה עם גל חוף של 60+ ורוח דרומית שלא הרסה אותו אלא להפך, וגרמה לכמה צינורות מדהימים.

נכנסו למים דיי מהר והיה כיף חיים, דביר הגבר דאג לי לליש וכך יכלתי לגלוש. תפסנו הרבה גלים, אומנם משיח קצת פחות בגלל שהוא לא היה בכושר גלישה (הוא צנחן) והרבה צינורות תפסנו וגם אכלנו קצת על הראש אבל זה היה כיף.
היה קצת סחף צפונה אבל הוא לא היה רציני וגלשנו איזה שעתיים ברציפות. וואי אני נזכר בצינור הזה שתפסתי וכמעט עפתי על דביר. דביר היה מולי ועלה גל מעולה החלטתי לחתור בכל מקרה כי הייתי כמה מטרים ימינה ממנו - תפסתי אותו בכל מקרה כי הייתי בטוח בעצמי. הצלחתי לרדת את הגל וחתחתי את דביר שהיה משמאלי אבל מרוב המהירות והדאגה לא לרדת על דביר התהפכתי מהצינור ואכלתי את הגל על הראש - זה היה מרענן ומעיר חחח.

יצאנו מהמים - הם קנו להם סחלב, אני לא קניתי בגלל שזה יום שבת ואני לא מאמין שצריך להתעסק בכסף עבודה או מכירה ביום הזה. הגענו בשלום תודה לאל והיה אחלה סשן. מה שהיה כיף הוא שחזרתי הבייתה וחכה לי ג"חנון תימני מדהים משכונת שעריים שאמא שמה בתנור - כמה טוב הוא היה.

ביום ראשון אחרי היומית הלכתי לסופר לקנות אוכל בשביל השתייה לסיכה שלי - קניתי מלא דברים טובים.
עוגות, במבות, פוקפורן, ירקות, גבינות , קרקים ושתייה כמובן.
יום שני לקראת סיום העברה עזרו לי כל החברים לארגן את הדברים בשקט בגף.
איך שהסתיימה העברה כל הבכירים והחיילים התאספו (משהו כמו 20 ומשהו איש) בשבילי ובשביל האוכל כמובן חחח.
בז'ה המפקד ואדם פרגנו לי וזרקו מלא מחמאות וגם מידד (כל-השאר התביישו ואמרו לי באופן אישי, כל הכבוד למידד)
הם באו להרים לחיים ואז עצרתי את כולם ואמרתי רגע רגע שחכתם אותי גם לי יש כמה דברים להגיד. אשכה עצרתי את כולם ! כמה אני גאה בעצמי שעשיתי את זה. לאחר שהם עצרו דפקתי נאום של כמה דקות טובות ושכולם הקשיבו בדממה והיו סחופים אחרי מה שאמרתי ורק לאחר מכן הרמנו כוס לחיים והתחלנו לאכול.
זה היה כיף =]...

באותו היום יצאתי מוקדם והלכתי להלמדות בתור ברמן בקפה קפה !!! אמרתי לאחמ"ש שיש לי נסיון - למרות שלא כל כך והוא מועט מאוד - אבל בכל זאת זה עדיין נקרא ניסיון. והחלתי ללמוד את העבודה - הכנתי קצת קפה , מזגתי קצת גלידות , הכנתי כמה קינוחים - זה היה נחמד מאוד לא למלצר סוף סוף ולהיות בצד השני של הדלפק... ממש שמחתי לעשות את זה.
בשישי הקרוב יש לי התלמדות נוספת אני מקווה לתת בראש.

השבוע גם הצלחתי לקדם מעט את הקבוצה שיזמתי - UB - United Buying ברחובות שמטרה שלה היא לעשות קניות משותפות וע"י כך להוריד את המחירים - אני יירשום עוד פרטים בהמשך על איך הולך כי נגמר לי הכוח לרשום - להתראות.






Saturday, December 22, 2012

נאום

היי תודה רבה לכל מי שכאן אני מעריך את זה מאוד , חיכיתי המון זמן לרגע הזה.
אני רוצה להגיד לכם שלכל אחד ממכם יש חלק בסיכה הזאת. מהחזאים הבכירים ועד לעוזרי חזאי.
לחזאים שיודעים וזוכרים טוב מאוד כמה חפרתי להם וכמה שאלות שאלתי אותם בתחילת דרכי.
ולעוזרות חזאי החדשות ששאלו אותי שאלות וככה חידדו לי את ההבנה בחומר.
תודה לכם.
את האמת זה עדיין לא נתפס שזה התפקיד שלי בצבא כל יום אני מודה על זה מחדש שאני אשכרה עושה מה שאני אוהב בצבא.
אני זוכר בכיתה י"א שהייתי גולש בים והתחלתי לשים לב לתופעות מזג האוויר והתחלתי להבין שבדרך ככל שהטמפרטורה  יורדת אז יש גלים והטמפרטורה שעולה בד"כ אין ולא ידעתי כ"כ לקשר מדוע...
ואז גם שמתי לב שהים מתחיל לעלות הרוח מתחילה בד"כ דרום מערבית ואז משתנה למערבית - כל הדברים האלו מאוד סקרנו אותי והחלתי לחקור קצת.
אני נזכר גם כמה התלהבתי בשיעור ג"ג שלמדנו קצת על מזג אוויר ועל האפיק הפרסי ודברים התחילו להסתדר לי קצת  בראש. אני לא אשכח בסוף השיעור שאמרתי למורה בצחוק שאני רוצה להיות חזאי ואפילו שאלתי אותה איפה לומדים את זה ואפילו היא לא ידעה לענות.
והנה בחופש הגדול שאחרי התיכון אני מוצא את עצמי עם פרופיל עורפי מחפש תפקיד , הייתי דיי חסר אונים. חשבתי לעצמי מה כבר אני יעשה בצבא עד שפתאום בצבץ לי תפקיד באחד העמודים באתר שבוז חיילים - עוזר חזאי ! בדקתי שאני  לא חולם וכן היה רשום שם באמת.
אבל פתאום בכלל מצאתי את עצמי בכלל בטירונות של חייל ירוק בניצנים - כולי שבוז לא יודע מה יעלה בגורלי עם חוסר וודאות מוחלט. למרות חוסר המוטיבציה לשרת החלטתי להמשיך בתקווה לעתיד טוב יותר והנה בסוף הטירונות אני מקבל סיפוח לימ"מ בשדה דב ! אני חייל האוויר צעקתי לעצמי. והנה כאן נפתחה לי הדלת להגיע לתפקיד , הדרך עוד ארוכה אבל לפחות יש תקווה , לעשות תפקיד אני אוהב בצבא.
הגעתי לקצינת מיון דתייה חמודה ושפכתי אליה את ליבי - היא הציע לי תפקידים שונים ומשונים כגון טבח , נהג , טכנאי מטוסים. אמרתי לה שאני לא מעוניין בנימוס והיא שאלה אותי אם יש לי העדפות - אמרתי לה שכן ! ששמעתי על תפקיד בשם עוזר חזאי ואני אשמח להגיע לשם ושזה ממש מעניין אותי - התשובה כמובן הייתה לא, התאכזתי כמובן והיא שאלה אותי אם יש עוד משהו (כפרה עלייה) והוספתי ואמרתי שכן - שאני גולש גלים ואוהב ממש גלים ומים ושאפילו יצא לי להציל כמה אנשים בים ואולי יש לה בשרוול מציל בבריכה. התשובה הייתה שלילית.
היא המשיכה להציעה לי תפקידים לא לטעמי כגון פקיד לשכה וכולי. ובסוף החלטתי לא לוותר ולשאול אותה שוב פעם אם היא יכולה בכל מקרה לברר לי על תפקיד העוזר חזאי ושזה ממש מעניין אותי - להפתעתי  היא אמרה לי לחכות רבע שעה בחוץ.
חיכיתי , והתפללתי לתשובה חיובית. ואז אני שומע "ערן נעים כנס בבקשה לחדר מספר 4".
נכנסתי כולי לחוץ ומסוקרן היא אמרה לי לשבת והודיעה לי שהיא השיגה לי ראיון ביחידה עם משהו בשם אדם ואמרה לי להגיע בשעה 10 לקריה והבהירה לי שבמידה ואני יגיע לתפקיד אצטרך לחתום דח"ש הנהנתי בהסכמה ואמרתי לה אלף פעמים תודה ! איזה אלופה.
הגעתי ליחידה בליווי של שגיא הגבר שהיה אז כמה ק"ג יותר כולי מתלהב מיופי הבניין המטורף לעומת כל שאר הבניינים עם הסדקים בקריה ומרמת הפינוק של חייל האוויר.
קיבלו אותי אדם וערן ומשם ההמשך דיי ידוע. חתמתי מעט דח"ש והגעתי לטכני.

והנה אני כאן היום מקבל סיכת חזאי ביחידה מעולה עם אנשים טובים תודה לכל מי שכאן ובהצלחה לכל מי שבהסמכה - אל תוותרו , תשאלו , תחפרו , תלמדו ותצליחו.

בתיאבון =].

זהו הנאום שנאמתי מול כל יחידתי השבוע - זה דרש מעט אומץ אבל הייתי חייב לעשות את זה כדיי לבטא את עצמי ואת רגשותיי. אחרי שעשיתי את זה ירדה לי אבן גדולה מהלב והבנתי כמה הייתי חייב לנאום אותו.

מסיבות

מסיבה , הרבה זמן לא הייתי באחת. והנה סוף סוף שברתי את "צום המסיבות" והלכתי לאחת. היה נחמד ומשחרר אבל גם פתאום נזכרתי למה לא הלכתי לאחת כ"כ הרבה זמן.

קודם כל חשוב לי להגיד לכם שאני לא נגד מסיבות ואני אמשיך ללכת. פשוט יש כמה דרכים לעשות את זה ואם זה ללכת מהכוונות הנכונות, אז מסיבה יכולה להיות אפילו דבר חיובי כיף ומשחרר.

אוקי, בטח למה אתם שואלים ?
*נתחיל מזה שזה דיי מזויף ומלאכותי. האנשים ששמחים ורוקדים יותר עושים זאת רק בגלל שיש להם יותר אלכוהול בדם. תעשו בדיקה - לכו פעם אחת למסיבה שאתם שתויים ומבושמים ופעם אחרת בלי לגעת באלכוהול - תראו את ההבדל הענקי ! אני בטוח ברגע שתהיו פקחים אתם תשבו ותסתכלו מהצד ובאמת לא תבינו מה הולך ומה האנשים עושים שם.
אם בכל זאת הלכתם למסיבה בלי לשתות אלכוהול ונהניתם אתם ראויים לשבח ואתם הולכים למסיבה מהסיבות הנכונות ואתם באמת הולכים למסיבה מתוך אהבה.
דרך אגב לשתות אלכוהול זה לא רע ואפילו מומלץ מידיי פעם כדיי להשתחרר קצת מכל הדברים הקטנים שמציקים לנו בחיים אבל תדעו את הגבול שלכם....

*סיבה נוספת הפוזות - WoW כמה פוזות. כל אחד או אחת מנסה להיראות הכי יפה כמו מלך או מלכת העולם רק כדיי שיביטו בו או בה ופעמים לא מועטות רואים את קרבות האגו נגמרות בעוד "אח אחד שירד אל הקבר"(הדג נחש). אני לא אומר שאין זה חשוב להיראות ולהרגיש טוב עם עצמך אבל תעשו זאת במידה ותשאירו חלק מהאגו בצד.

*עוד משהו זה הרדידות - כל מה שמשחק תפקיד במסיבה זה החיצוניות ממש כמו בג'ונגל או אצל החיות בטבע - ככל שאתה יפה יותר ונראה מושך יותר כך הסיכוי שלך גדל שמשהו יסכים לרקוד אתך או בכלל יסתכל לכיוונך מי שהיה שם מכיר טוב את התופעה.

*משהו אחרון שנמצא בעיקר אצלנו הגברים זוהי תופעת הציד. כן כן תופעת הציד - תכירו בנות (או שאתם כבר מכירות) לא מעט מאיתנו הולכים למסיבה בשביל סיבה אחת והיא "לצוד בנות". נכנסים למסיבה וכל מה שהם מחפשים כל הערב זה את "הטרף הבא". מפעילים את המכ"ם ומתחילים במבצע, שהוא לא עמוד ענן.
לפי דעתי זה ממש שגוי ללכת למסיבה מהסיבה הזאת כי זה הורס את כל המשמעות שלה ומצער לראות שהרבה הולכים רק בשביל זה.
אני דווקא בעד לעשות צחוקים במסיבה ואם אני רואה משהי מוצאת חן בעיניי לנסות להתחיל איתה אבל לא ללכת למסיבה רק בשביל זה.

לסיכום - מסיבה נועדה כדיי שנהנה בה כולנו , לא רק היפים יותר או היפות יותר לא רק השיכורים או השיכורות יותר. תשתו , תשתחררו , תרקדו , תבלו עם חברכם ואם מצאתם משהי או משהו נחמד תראו את זה כבונוס ולא כמטרה. אני מקווה שלא תלכו למסיבה רק כדיי לעשות פוזות, להוציא עצבים ולהרשים את הבנות או בנים כדיי למצוא את הטרף הבא (אני מאמין שיש גם בנות כאלה).

חשוב לי להוסיף שלא רשמתי את הדברים האלה מתוך כעס על מישהי או משהו. ובטח חלק מכם יחשבו מי יבשה אותו ככה במסיבה שהוא מוציא ככה את העצבים. האמת היא שזה ההפך אני גם הייתי במקום הזה והלכתי רק כדיי "למצוא טרף" ואת האמת אחרי כמה מאמצים זה לא היה כזה קשה והלך לי לא רע רק אחרי כמה פעמים טובות הבנתי כמה רדוד ושקרי זה.
אני רושם את הדברים האלה מהלב כי זה באמת עצוב ואולי תזכרו במשהו מכאן פעם הבאה שתלכו למסיבה.

מקווה שתמשיכו ללכת למסיבות ותזכו באמת, להשתחרר ולהינות !

אתם מוזמנים לקרוא לי חנון או סבא'לה אבל היה לי חשוב לספר את האמת מנקודת המבט שלי ואני שלם עם זה , ערן =]...

ללמוד להעריך

יש ללמוד להעריך כל דבר קטן בחיים.
בימים אלו החיים של רובנו כ"כ יפים, קלים וטובים - עם כל הטכנולוגיה המתקדמת ושירותי הבריאות המפותחים וכולי.

אחת הדרכים שלי להעריך את הדברים שקיבלתי היא להגיד תודה , או אפילו לפעמים לשאת קידה קטנה .
למי אתם שואלים ? תקראו לזה היקום , הטבע , אלוהים , אללה - אני מאמין שאכן יש משהו גדול ממני שנמצא מעל כל מה שאנחנו מכירים והביא אותי לכאן. בין כה וכה גם אם אתם מאמינים או לא - זה יפה להעריך מה שיש ולהבין שהוא לא כ"כ מובן מאליו כמו שהורגלנו לחשוב.

יש לי סרט קצר מעולה שידרבנן אותכם להעריך את כל מה שיש לכם וע"י כך לחיות חיים הרבה יותר מלאים.
ברגע שאתם לא לוקחים כל דבר כמובן מאליו ולוקחים רגע לפניי שאתה ממשיכים הלאה - לדוגמה שאתם רואים את  השקיעה אבל לא באמת מתבוננים בה ונהנים ממנה, ומבינים כמה יפה היא וכמה תודה שיש לי את העיניים לראות אותה. או לדוגמה מקבלים ארוחה וישר מתנפלים עלייה כמו חייה במקום לחכות שנייה להבין כמה לא מובן מאליו זה כל מוצר על הצלחת, לחשוב איזה דרך עשה כל מאכל עד שהוא הגיע אליכם. זה נראה לנו כ"כ מובן מאליו לראות את הלחם על השולחן אבל אם תחכו שנייה ותבינו איזה תהליך הוא עבר - עיבוד האדמה , מזריעת החיטה וטיפול בה ע"י מינון המים והשמש המתאימים , קצירת החיטה , הדרך למפעל וכולי.
אפשר לתת אינסוף דוגמאות לכל דבר שיש לכם. ככל שתשקיעו בעבודה העצמית הזאת, וברגע שתלמדו להעריך דברים יותר - החיים שלכם יהיו גם מלאים ויפים יותר.

אז הנה הסרט - הוא לקוח מהסדרה Locked up abroad - כלואים בארץ זרה. 
זה סדרה על אנשים שבד"כ נמצאים במצב כלכלי רעוע או סתם מחפשים הרפתקה שהתפתו לעשיית כסף קל ע"י העברת דברים בגבולות. רוב הפעמים הדברים האלו הם סמים.

אז יש פרק אחד מאוד מיוחד על בחור בשם אדי מהוליווד, הוא דיי מפונק ובטוח בעצמו ואוהב מאוד הרפתקאות ואקשן.
אחד הבחורים אימן פיתה אותו בעשיית כסף קל וגם על הדרך לעשות חיים - בתנאי שהוא ילך לייבא בגדים ועורות מחו"ל.
זה היה נשמע טוב ואדי קפץ על ההצעה. ההמשך דיי צפוי ואומנם הוא באמת ייבא בגדים ועורות אבל במזוודה היה סמים.
אני לא אגלה לכם הכל וישאיר לכם לראות... ממליץ בחום ! זה באמת פרק הכי יפה ומרתק שראיתי עד כה - הוא עובר כ"כ הרבה שם.

אחרי הפרק אתם תגלו כמה כוח יש לנו בני האדם שאנחנו לא מודעים אליו, אתם תלמדו להעריך יותר דברים שיש לכם בחיים. וכמובן תלמדו לא לעשות שטויות ולהתפתות לעשיית כסף קל ומהיר.

תהנו ...



הדבר שהכי אהבתי הוא שבסוף הסרט הוא אומר "הייתי צריך לעבור את כל זה כדיי ללמוד להעריך מה שיש לי בחיים"




Thursday, December 20, 2012

20.12.2012

יום חמישי 20 לדצמבר.זהו היום האחרון של האנושות ע"פ שבט המאיה שצופה שכולנו נכחד ב- 21.12.2012.
יצאתי היום משמירה - היה נחמד מאוד.
אני אוהב את השמירות בקריה - הם אחת לחודש וזה ממש מגוון ומשנה את השגרה ותמיד אבל תמיד אני מכיר אנשים חדשים ככה , ואין כמו להכיר אנשים חדשים. אני באמת מאמין שכל אדם הוא עולם ומלואו וזה כ"כ כיף להכיר אדם חדש ולהכיר את האופי שלו , שאיפות שלו , חלומות , אמונות - מכל אדם ניתן ללמוד ואני פשוט אוהב להכיר אנשים חדשים.

שמרנו בגשם בטרמפיאדה של הקריה , הייתה חוויה כיפית... שרנו שירים , דברנו על החיים על משמעות החיים וכולי... הצלחנו לעבוד על המפקד שער שהשמירה והרווחנו פחות שעת שמירה ! אכלנו ארוחת בוקר מעולה וזזנו כל אחד לדרכו.
השמירה נגמרה ב-19 והיה לי המון זמן פנוי עד השמירה הבאה ב- 6. אז החלטתי לצאת מהקריה ולהכיר ולחקור מעט את תל אביב. הפעם היעד היה שדרות רוטשילד וככר התרבות. פשוט עד אתמול לעולם לא הייתי שם וזה כ"כ סקרן אותי איך נראה המקום ואיך האווירה שם. הופתעתי לגלות שזה באמת אזור מרשים ומזכיר טיפה אווירה של חוץ לארץ ממליץ בחום לטייל שם. המון ברים וחניות מגניבות. אנשים צבעוניים . ועצים מרשימים שנשאים לצדי השדרה. וד"א מבנה הבימה החדש מגניב לגמרי !!! יש שם מן מקום ישיבה כזה עם מוזיקה קלאסית שיוצאת מצידי המדרגות אז ישבתי שם קצת עם בייגלה שקניתי ב - 3 שקלים ולא 5 ! ניצלתי את הכוח שלי כחייל. הכל בזכות איזה בחור מרחובות שקניתי אצלו משהו ושאלתי אותו אם אפשר הנחה (הייתי על אזרחי) הוא אמר שלא ולאחר מכן בתשלום ראה את החוגר שלי והבין שאני חייל ועשה לי הנחה משמעותית. הוא אמר לי "תמיד תדרוש הנחה כחייל , תמיד תשאל כמה זה לחיילים אל תתבייש ! ודפק עם היד על השולחן".הייתה חוויה מגניבה וגם הכרתי משחק חדש שראיתי אנשים בשדרה משחקים אותו. בחר לי השם שלו. אבל הם זרקו כדורי מתכת כאלו והמנצח היה מי שהיה הכי קרוב לכדור הקטן.
בקיצור...
לאחר השמירה הגעתי ליחידה , הא כן שכחתי לכתוב שאני כבר חזאי מוסמך ביחידה מזה שבועיים והעבירו אותי לתפקיד מש"ק הדרכה שם. בגדול התפקיד שלי הוא להיות אחראי על ההדרכות של היחידה ועל הסמכת החיילים להיות חזאים לעתיד.
תפקיד באמת סבבה עם הרבה אחריות. אני הולך להתנסות הרבה עם הדרכות שזה מעולה כי אני אוהב לעמוד ולדבר מול קהל, זה ממש מאתגר וזה מוציא ממני את הטוב ביותר שבי וגם שאני עומד מול קהל אני לומד להכיר את עצמי טוב יותר  וזה כיף גדול ומשימה לא פשוטה. וכמובן שיש קצת עבודות שחורות שפחות כפיות כמו למשל לערוך מצגות , לתקן מבחנים , עבודות מחקר שונות וכולי ועוד משהו שאני יצטרך להתרגל אליו זה היומיות - יהיה לי קצת קשה אבל אני מאמין שאני יסתדר הרי בני אדם מתרגלים להכל ... וחוץ מזה הגעתי איתו לכמה פשרות וזה יצא סבבה לגמרי.

בהתחלה חשבתי לסרב פקודה ולהישאר חזאי בגף (ת"ש מדהים של 24 בסיס 48 בית) אבל פתאום נזכרתי מי משך אותי ליחידה ואיך הגעתי אליה בכלל שזה בזכות אותו מפקד שרוצה אותי עכשיו לתפקיד מש"ק ההדרכה. 
חוץ מזה התפקיד הזה איפשהו מעניק לי משמעות ביחידה כי אני אשכרה יודע שאין לי מחליף ורק אני יכול לבצע את התפקיד הזה על הצד הטוב ביותר. 
זה כיף שיש לך משמעות וערך ושאנשים צריכים אותך , זה מרגיש טוב...

חוץ מזה גם נסעתי לבקר את סבתא וסבא היקרים שאין כמוהם... אני מעריך אותם מאוד ! הם כ"כ הרבה זמן ביחד זה פשוט לא יאומן אני חושב שמעל 50 שנה... זה מדהים. וכמה אהבה דאגה ואכפתיות יש בין שניהם, לא ראיתם דברים כאלו מעולם זה פשוט מחמם את הלב. חוץ מזה הם גם עברו הרבה הם שניהם עלו מלוב בגיל 12-14 באוניה לישראל. סבא הגבר עלה לבד וסבתא עם המשפחה מאוחר יותר. 

סבא שלי התחיל מאפס הגיעה לפה בלא כלום. בקושי בית היה לו. הוא גר זמן מה אצל הדוד שלו ועבד בסלילת כבישים וחקלאות וחסך כל אגורה או יותר נכון לירה בתקופה ההיא.

ואתם צריכים לראות אותו היום בעל משק מכובד במושב בני ציון עם כמה נכנסים עליו ושטח חקלאי דיי גדול - בקיצור הוא מסודר. סבא הוא באמת משמש דמות לדוגמא עבורי בין אם זה שאיך הוא התחיל מאפס והגיעה לאן שהוא היום ובין אם זה שהוא בעל משפחה גדולה ובעל דואג אכפתי ואוהב עד היום ! 

מאחל להם עוד שנים רבות וים של בריאות.
אני גם תמיד משתדל לדבר איתם על חוויות מהעבר אני יודע שמתי שהוא כבר לא אוכל לדבר איתם ואני לקבל מהם כמה שיותר חוויות מהחיים שלהם... רק היום הם סיפרו לי קצת על איך היו החיים בלוב.

שאלתי אותו איזה ספורט הוא אהב שהוא היה ילד והוא אמר שזה לא היה כמו היום עם מלא סוגיי ספורט והדבר היחידי היה האופניים שהם השכירו אצל משהו ושלימו לו פר שעה. חחח הוא גם אמר לי שפעם אחת הוא חזר אחרי הרבה יותר זמן מהמתוכנן ואמר לו שיחזיר לו שבוע הבא ועד אז הוא היה שוכח... חחחחח.

עוד משהו שהוא אמר לי זה שפעם לא היו שקיות אז בלוב היה להם מן חתיכות נייר ששם היו שמים לך מה שאתה מבקש למשל קפה סוכר וכולי הכל בתוך הנייר ואז עוטפים אותו היטב שלא יישפך חחח....

בקיצור אני עייף  

Wednesday, December 12, 2012

12/12/2012 ישראל


עדכון שלי מהקבוצה שלי בפייסבוק :

ה - 12.12.12 יום בהיר, יפה ובלתי נשכח לכל גולשי הגלים בארץ ! אני מקווה שהייתם בים הבוקר כי באמת האוקיינוס הגיע אלינו ובגדול.

WindSwell שמקבלים פעמיים-שלוש בשנה עם רוח מזרחית קלה שליטפה את הגל והחזיקה אותו באוויר וגרמה לגל להישבר כצינור כבד של מטר-מטר וחצי עם ליווי השמש הנעימה שהציצה ויצאה לה באטיות בין העננים וחיממה אותנו והשחפים שרקדו להם בשמיים... סשן בלתי נשכח. 



למי שעדיין לא היה, עדיין יש גל מעולה לכו לגלוש באחד החופים הפתוחים הקרובים לביתכם.



כן ירבו, אמן !



*למי שלא יצא לגלוש הבוקר, לא נורא אל תתעצבו - אסטרונומית החורף עדיין לא התחיל ומאמין שנראה עוד הרבה סוואלים טובים בעתיד.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

באמת היה יום נפלא בחג נהדר עם תאריך מגניב שעוזר לזכור אותו. רציתי להדביק את זה גם כאן כדיי להנציח את היום הזה בכמה שיותר מקומות.

בינתיים באמת חנוכה מביא איתו ניסים עם שבוע רצוף של גלים בארץ ישראל - נדיר מאוד !!!



כל יום

כל יום אני מכוון ללמוד :

-משהו רוחני - למשל קבלה, תורה , בודהיזם , ניו-אייג וכולי.
-משהו כלכלי : שוק ההון , כלכלה וכו'
-משהו כללי -מדע, מטאורולוגיה , פיזיקה , היסטוריה.
משהו שקשור לפיתוח עצמי : הרצאות מוטיבציה , ביטחון עצמי וכולי.

ע"י שילוב הנושאים האלה אני מאמין שאגיע לאני הגבוה ביותר - מכל הבחינות רוחנית, מקצועית , שכלתנית , התנהגותית.  
וברגע שבאמת אמקד את עצמי כל יום בלמידה של משהו חדש, לא אפסיק להתפתח וכך אחתור למטרה שלי שהיא :

להגשמים את עצמי כאן בעולם, להתפתח, ולהגיע לאני הגבוה ביותר שאני יכול וכך אוכל לעזור לאחרים ולעצמי לחיות חיים טובים, מלאים ויפים יותר.

שלוש הדרגות של הגבר


כפי ששמתי לב,אנחנו הגברים מתחלקים לשלושה דרגות - 

הדרגה הראשונה, הפתטית ביותר היא של הגבר שאומר שהוא נמשך לבחורה בגלל האופי בלבד ובלי לשים לב לשום פרמטרים נוספים. למה ? כי שקרן הוא.
השנייה היא של הגבר הטיפוסי שכמוהו תמצאו ברוב המקומות והוא יספר לכם שהוא נמשך לבחורה רק על פי היופי - ישבן,חזה עיניים וישמע כך : "וואלה אחי למי אכפת בכלל איך היא מתנהגת העיקר ש*..." את ההמשך אתם וודאי מכירים ויכולים לדמיין.
הדרגה השלישית המפותחת והעילאית יותר היא גבר שיודע שאי אפשר להסתדר רק עם היופי או רק עם האופי ומחפש את השילוב בניהם.



מקווה שתמצאו את השילוב המתאים לכם ולא תהיו רדודים ותתנו לגופכם לנצח את נפשכם או פתטיים שתשקרו לעצמכם ולכולנו.


ערן.

Monday, December 10, 2012

חנוכה

קראתי הרגע מאמר מאוד מעניין על המשמעות הרוחנית של חג החנוכה על פי חכמת הקבלה.
הנה ציטוט קצר :

"את חנוכה מסמל "האור". כוח רוחני שנמצא מעל מציאות היומיום, ומעל העולם הגשמי שבו אנו חיים. לכן יותר מכל מאותת חנוכה על התזמון הפנימי שבו האדם מתחיל לשאוף לעבר גילוי מימד רחב יותר, שכביכול נמצא מעליו.
אז נורית לאוויר יריית הפתיחה, והוא יוצא לחפש אחר פך השמן שיצית את אותו האור הפנימי בלבו, ויאיר את חייו ברובד רוחני נאור יותר.
היוונים מסמלים את ההיגיון הקר, המחשבה שמקבעת אותנו ל"קרקע", וכופה עלינו להרגיש רק מציאות אחת, מוגבלת - זו הגשמית.
היוונים שבתוכנו, טוענים בכל תוקף שאין שום טעם לחפש "משמעות עמוקה יותר לחיים", אלא מה שיש הוא רק מה שנגלה לשכל הישר - כלומר, החיים הגופניים על פני האדמה.
ואילו המכבים בסיפור שלנו, הם הכוחות שמושכים את האדם לעבר גילוי תמונת המציאות השלמה. אלה אותם רצונות פנימיים שבסופו של דבר מובילים אותו לפתח התבוננות מעמיקה במציאות, מקנים לו שליטה אמיתית בגורלו, ופותחים בפניו את השער למציאות שכורכת אור ואהבה בכל צעד ושעל בחייו."

בכל מקרה, בינתיים חג החנוכה שלי הוא סבבה לגמרי. חתמתי גם חופש שבוע שלם מהצבא על כל החג ככה שבכלל סבבה.

וגם קרה לי ולכל הגולשים בארץ נס. והוא שיש לנו גלים מעל שבוע מה שקורה לעיתים נדירות מאוד.

אני זוכר שיום ראשון האחרון לקחתי אוטובוס על הבוקר לאשדוד כדיי לגלוש עם חבר טוב, והנסיעה הייתה מדהימה.

 למרות שהיא לוקחת שעה שלמה אני כבר דיי רגיל אליה, טוב נו אחרי 4 שנים באוטובוס הזה זה כבר בקושי מזיז. אבל תתפלאו זה עדיין מאוד מציק לפעמים... שאתה מדמיין את עצמך באוטו ונוסע בחצי מהזמן.

 אז לעניין, מה שהיה מדהים בנסיעה הזאת זו הייתה הזריחה =] (גם קראתי ספר טוב במהלך הנסיעה פסגות ועמקים של ספנסר ג"ונסון שעזר לנסיעה להיות נחמדה - ממליץ בחום) איזה יופי ... אף פעם לא נסעתי באוטובוס בזריחה וזו הייתה חוויה מדהימה. הגוונים הצהובים-כתומים הבהירים שיצאו מבעד לענני האלטו קומולוס והעצים הגבוהים מילאו את לבי בחום ואושר. מה שהעציב אותי קצת - זו הכמות הלא קטנה של אנשים שאפילו לא הנידו את עפעפם לראות את השקיעה ונשארו אדישים ועייפים למרות המראה הנדיר. אין אני שופט אותם, אבל באמת חבל. אין מה לעשות כנראה זה כבר הפך לחלק משהגרה שלהם וכל יום נראה להם דומה והם לא רואים את היופי וההתפעלות שבכל יום חדש, חבל. בכל מקרה היה סשן מעולה עם גלים של 50 עם רוח מזרחית מתונה שגרמה לגלים להיות צינוריים ונקיים כמו שאנחנו גולשי הגלים אוהבים ! ואפילו היה לי צינור קטן באותו היום אחח איזו חוויה מעולה זה להיות בתוך צינור ! אתם פשוט נהפכים לחלק מהגל ונמצאים בתוכו ! ומרגישים את אנרגיית הים במלואה - אתם רואים כדור מים מתחיל להסגר מעליכם ואור בסוף הגל ומנסים להגיע אליו וברגע שאתם יוצאים ממנו זה כאילו נולדתם מחדש. כמה טוב זה לגלוש ! ממליץ בחום !  

 באמת התמזל מזלי שיצא לי ללמוד מטאורולוגיה בצבא זה עזר לי להעריך יותר את יופי הטבע. לפניו בקושי התפעלתי בתופעות מזג האוויר - אני ממליץ לכם ללמוד זה יוסיף המון אור לחייכם. 

הייתה לי שיחה על כך עם שכן טוב ובסיכום השיחה סיכמנו שאכן שלימוד וידע מוסיף המון יופי כיף ואור לחיים. דוגמה אחת שגרמה לנו לחשוב על זה הייתה שהוא אמר לי לקחת קצת עלים מאחד העצים בחצר ולהריח. באמת היה לזה ריח מדהים וללא השכן לעולם לא הייתי יודע שלעץ הזה יש ריח כה מדהים וכל פעם הייתי חולף ליד העץ הזה בלי להסתכל או להתחייס אליו בכלל, ד"א השכן הזה הוא מומחה לחקלאות או משהו כזה. ואני גם הסברתי לו קצת על עננים והוא גם התלהב.

אז מכאן למדנו שידע מוסיף המון לחיים - ברגע שאתם יודעים משהו על פריט מסויים אתם מעריכים אותו הרבה יותר ולא מסתכלים עליו כמובן מאליו - כמוני שאחרי הקורס אני מסתכל חצי מהזמן על השמיים ועל העננים ומצלם כל פעם שיש תופעות טבע בחוץ. וכמו השכן שנהנה מהפרחים העצים וכולי והוא שמריח את העצים ומתפעל מיופים ומעריך כל חלקת אדמה טובה ורואה את הפוטנציאל שבה. או כמו רופא שאחרי הלימודים מתפעל כ"כ מגוף האדם או כמו גולש גלים כמוני שרואה גלים הוא מתלהב כמו ילד קטן וצורח מרוב שמחה.

לסיכום, תלמדו ותשכילו אבל מתוך עניין וכיף לא מתוך חובה וכך תזכו לעריך כל דבר קטן מטבע  ולפי דעתי זה יוסיף המון אור ועניין לחייכם.  

חג אורים שמח =]


Wednesday, December 5, 2012

יום טוב היה היום, אפשר להגיד...

יושב לי מול מסך המחשב בחוץ גשמים ברקים ורעמים באוזניות מאזין לשיר מרגיע שמנתק אותי קצת מכל המחשבות שלי.
דיי נחמד לי כעת.
השרירים קצת תפוסים אחרי סשן גלישה עם חברים טובים - אין על ההרגשה הזאת שיושבים בבית אחרי סשן טוב ואחרי ארוחה טובה ונזכרים בגלים ובאנרגיות המטורפות ומסכמים את היום שעבר.




שיר מעולה - עוזר להירגע קצת.

אז כן אחרי ארוחת בוקר נחמדה של קצת קורנפלקס עם חלב תמרים וחביתה מלווים בקריאה בעיתון.
התקשרתי למיכאל והוא הופתע לגלות שאני בחופש ואמר שהוא בדרך אליי.
כעבור כמה דקות הוא הגיע ולא היה אפשר לא לשים לב לכך כי הוא צפצף כמו מטורף. כן הוא כל פעם עושה זאת הוא שוכח שאני גר באזור של כוזרים.
נסענו לים, שרנו קצת שירים, דיברנו קצת על מזג האוויר והגלים שצפויים וכעבור חצי שעה נחתנו בקשתות.
מבחוץ היה נראה ים טוב של פחות או יותר מטר עם רוח מערבית קלה, ובגלל המרחק הרב שהגל עשה וה-period הגבוה הגל היה דיי שמן עם הרבה אנרגיה.
שמחנו לנו ורקדנו מחוץ למכונית ואפילו שרנו ! כמה כיף להיות בים אמרנו , כמה כיף להיות חופשיים , כמה טוב לא להיות בצבא ! כמה טוב לא להיות אחיח !!!!!!!!

אחיח משמעותו - אותו חרא יום חדש, כן זה נשמע דיי פסימי. זה לקוח מסרט ואותי זה מאוד מצחיק כי זה נכון.
בצבא סיימתי את ההסמכה וקיבלתי "קידום בתפקיד" להיות מש"ק הדרכה, כלומר אחראי על ההסמכה של חזאים ביחידה.
אומנם תפקיד נחמד אבל מעכשיו אני עושה יומיות ! כן כן יומיות. 
אז עקב כך יוצא לי לקום מוקדם כל בוקר ולנסוע עם כולם למקומות העבודה שלהם. ואתם לא מבינים איך הם נראים ! כאילו רחב עולמם כ"כ עייפים כ"כ חסרי רוח חיים ושמחה. כל אחד עם פרצוף יותר מעוך משל השני - לקבוצת האנשים האלה אני קורא אחיחים. זהו ההפך הגמור ממה שאני רוצה להיות ואני לא ירשה לעצמי להיראות כך. ובמידה וזה קורא לי זה אומר שחציתי קו אדום וזה הזמן לשנות את סגנון חיי ואת מה שאני עושה - החיים יפים מידיי וקצרים מידיי כדיי להיראות כך.

אז שרנו לנו כמה כיף לא להיות אחיחים ולהיות חופשיים ולגלוש ולרקוד - תודה אבא. 
היה אפילו קטע שקפצנו כמו בלרינות והרמנו אחד את השני בזמן הקפיצה זה היה מצחיק.
רצנו לחוף מרוב אושר ועשינו חימום קל. דביר היה לחוץ אש ונכנס ראשון ואנחנו המשכנו את החימום עוד קצת.
המשכנו קצת להריץ צחוקים ועשינו פוזות של דוגמניות על החוף ! זה היה כ"כ מצחיק , תנסו לעשות את זה גם אתם לא מבינים כמה מצחיק זה נראה חחחחחחחחחחחחחחח....

נכנסו למים והיה גלים מדהימים שמנים וחזקים מאוד החיסרון היחידי היה שרוב הגלים היו סגורים. כן החופים בארץ שלנו לא בנויים לגלים כ"כ גבוהים עם כמות כזו גדולה של מים אבל גם סתם לתפוס דרופ בגל גבוה זו הרגשה מדהימה ואפילו סתם לשבת בפיק עם כל האנרגיה הזאת זה מספיק.

סיימנו את הסשן מוטשים וקפצנו לבקר ולנחם את חברינו הטוב שלא אזכיר את שמו כאן. אמו שהכרתי אותה אישית, נפטרה. אישה יקרה. אני זוכר איך כל פעם שהיינו חוזרים היא הייתה מעירה לנו על החול שברגליים והייתה צועקת עלינו בצרפתית ! זה היה מצחיק. ישר אחרי ששטפנו רגליים היא פינקה אותנו בארוחה טובה ותמיד דאגה שנהיה מבסוטים. היא הייתה מארחת מעולה... אישה כ"כ טובה ושקטה ובעלת תלתלים צהובים ומבטא צרפתי שקשה מאוד לשכוח.
כ"כ מוזר שמשהו שאתה מכיר פשוט יום בהיר אחד כבר לא נמצא יותר. פשוט לא כאן יותר. זהו.
קשה לקלוט ולהבין את זה וזה מאוד מבלבל, אבל אלו החיים וצריך לדעת להתמודד עם המוות ולהכיר בו כמו שאומרים בצרפתית Ce La Vi (אלו החיים).

האווירה בבית למרות המוות הייתה דיי טובה והמשפחה שלו מלאה בסטלנים חחחחח... כל אחד והסיפור שלו זה יפה איך שהם שמרו על אנרגיות טובות למרות המוות. בדוגרי ברגע שאתם הייתם מתים איך הייתם רוצים שהמשפחה שלכם תהיה ? עצובה ? בטוח שלא.

אחרי כמה דקות נכנס עוד חבר עם כובע גרב מצחיק ומשקפיים ענקיות ! כמו של מטריקס משקפיים ממש מצחיקות.
הסתלבטנו עליו על איך שהוא נראה עם השקפיים והוא גם הצטרף לצחוקים.
שאלנו אותו מה שלומו ואיך בצבא והוא אמר שכרגע הוא לא בצבא אלא ברמ2 בגלל שהוא חולה.
שאלנו במה אתה חולה על מי אתה עובד אתה נראה מצויין... הוא הוסיף סרטן.
אנחנו : "כן כן בטח"
אז בקיצור התגלה לנו שזה באמת וזוהי גם הסיבה למשקפיים (אני מקווה שהוא לא נעלב למרות שהוא לא מהסוג של הנעלבים).
סרטן העור ! נער בריא לגמרי בן 19 מקבל סרטן העור. 
מפחיד מאוד מה שקורה מסביבי כל רגע משהו אחר שאני מכיר חולה או עובר משהו נוראי - כאילו העולם מנסה לאותת לי משהו ואני לא מצליח להבין. מה שאני מבין שהחיים קצרים ויש לנצל כל יום.
וכל יום יש לדמיין שיש לכם ציפור על הכתף ששואלת אתכם האם היום הוא היום ? האם אני מוכן ? האם אני עושה כל מה שעלי לעשות ? האם אני אכן האדם שאני רוצה להיות ? האם היום הוא יום מותי ?
=======================================================================
הנה קטע יפה שלקוח מתוך הספר ימי שלישי עם מורי מאת מיץ' אלבום.

מורי : "ברגע שאתה לומד איך למות , אתה לומד איך לחיות" , "מרביתנו מסתובבים כאילו מתוך שינה. אנחנו לא חווים באמת את העולם במלואו, משום שאנחנו חצי ישנים ועושים דברים שאוטומטית נדמה לנו שעלינו לעשות"
מיץ' : "והעמידה מול המוות משנה את זה ?"
מורי : "כמובן. אתה מסיר את כל השטויות האלה ואתה מתמקד בעיקר. כשאתה מבין שאתה עומד למות, אתה רואה הכל בצורה שונה , ייתכן שהדברים שאתה מבזבז עליהם כל כך הרבה זמן - כל העבודה הזאת שאתה עושה לא ייראו לך כל כך חשובים. ייתכן שתיאלץ לפנות לדברים רוחניים יותר"
מיץ' : "דברים רוחניים ?"
מורי : "אפילו אני אינני יודע מה פירושה של 'התפתחות רוחנית'. אבל אני יודע שמבחינות מסוימות חסר בנו משהו. אנחנו מעורבים מידי בדברים חומריים, והם אינם מספקים אותנו. יחסי האהבה שיש לנו, היקום סביבנו - אנחנו לוקחים את הדברים הללו כמובנים מאליהם" 
"התרבות איננה מעודדת אותנו לחשוב על דברים כאלה עד שאנחנו עומדים למות. אנחנו כל כך שקועים בדברים אנוכיים , קריירה , משפחה , כסף , התמודדות עם משכנתה , קניית מכונית חדשה , תיקון הרדיאטור שהתקלקל - אנחנו עסוקים בטרליוני פעולות קטנות פשוט כדי להמשיך ללכת. לכן לא אימצנו לעצמנו את ההרגל לעמוד מן הצד ולהתבונן בחיינו ולומר, האם זה הכל ? האם זה כל מה שאני רוצה ? האם משהו חסר כאן ?
=========================================================================
אחד הדודים שלו שעבר הרבה החיים, הרבה מאוד - הוא היה לוחם בסיירת מטכ"ל ואחר כך במוסד, אשתו ושני בנותיו נרצחו במהלך עבודתו באוסטרליה ועכשיו גם אחותו. רואים שהוא עבר וראה הרבה. שמנו לב לזה גם על צורת הדיבור וההתנהגות שלו שהנפש שלו נפגעה. אז בקיצור הוא נכנס כל כמה דקות לחדר שישבנו בו ובה כל פעם ביציאה שונה.

באחת היציאות שלו הוא שאל אותנו : "אתם יודעים מה הדבר החשוב ביותר בחיים?"
מיכאל : לעשן ג"וינטים ולהנות (בציניות כי הוא הציע לנו ממקודם)
דביר : לגלוש !
אני : הבריאות ?
הוא אמר : "לא לא הדבר החשוב ביותר הוא לחייך, לא משנה מתי למי ואיך פשוט לחייך"
שמעו לקחתי מזה משהו ! ואני אשתדל לחייך יותר.
וזה נכון אם אנשים היו מחייכים יותר העולם באמת היה מקום נחמד יותר.

אז כן, היה יום נחמד עם  קצת תובנות חדשות. 
מקווה שתהיו בריאים ושמחים ומלאים סיפוק, ערן.

עוד טיפ קטן ממורי לקראת סיום :

מורי:"אני יכול לומר לך את הדבר החשוב ביותר שאני לומד מהמחלה הזאת?"
מיץ': "ומהו?"
מורי:"הדבר החשוב ביותר בחיים הוא ללמוד כיצד לתת אהבה, וכיצד לאפשר לה להכנס".
"הנח לה להיכנס. אנחנו חושבים שאיננו ראויים לאהבה, אנחנו חושבים שאם נאפשר לה להיכנס נהפוך לרכים מדי."
"האהבה היא הפעולה ההגיונית היחידה"

להראות =]



Friday, November 30, 2012

מי אני, ומהם חלומותיי ?

מי אני ? אני בן אדם. אדם בעולם קטן ביקום ענקי ואין סופי.
אני התקיימות אני הוויה.
אני קיים אין לי ספק אני חש את זה במלות 5 חושיי.
האם אני זה רק מה שאני מרגיש, או שמא יש משהו מעבר ?

אני לא בראתי את עצמי ! זה אומר שמשהו יצר אותי - יש משהו גדול ממני שאני חלק ממנו ואני נמצא בו וזה אומר שגם שהוא חלק ממני - הוא נמצא בי.

אם מי שברא אותי נמצא בי זה אומר שיש לי אפשרות לגעת בו ולהרגיש אותו בחיי אלה.
אני יכול להיות רק אני, חמשת חושי רגשותיי ורצונותיי - ואני גם יכול להיות האני הנעלה המואר - שעליו מדברים כל הדתות, אני יכול להיות גדול יותר ממה שאני חושב.
ובגלל זה גם הרבה אנשים טוענים שיש לנו הרבה יותר כוח ממה שאנחנו חושבים.

אני מתכוון לחשוב בענק ולהיות האני הכי גבוהה שאני יכול להגשים את עצמי בעולם הזה ולתת לו את כל כולי בכל נשמתי וכוחי - אני מאמין שאדם חופשי לעשות כל מה שהוא רוצה וחשוב מאוד גם להתנסות בדברים רבים ככל הניתן כי רק ככה נתפתח ונבין מהו טוב ומהו רע. כי הרי רק אחרי שאני חווים משהו אנחנו מבינים טוב יותר מהו.

אתם חופשיים לעשות ככל העולה על רוחכם - כל עוד אינכם פוגעים בחופש ובחיוו של אדם אחר.
אבל תזכרו שלפעמים לפגוע בעצמכם זה לפגוע בחיוו של משהו שקרוב לכם - אז גם אל תזיקו לעצמכם !

לפסגה לשם אני מטפס ומקווה להגיע וידוע שלא כל מי שמטפס מצליח להגיע לפסגה, יש להשקיע, לא לוותר לא להיות מושפע מאחרים ולתת להם להגיד לכם שאתם לא יכולים תתנו הכל ותצליחו.

קחו דוגמא מהאנשים שכן עשו זאת ותבינו שאם משהו יכול והצליח לעשות משהו גם אתם יכולים ואין סיבה שגם אתם לא תצליחו.

מהם חלומותיכם? 
לי יש כמה :
-להיות האני הגבוהה ביותר שלי
-להגיע לחופש - פנימי וכלכלי
-לחוות את העולם הזה כמה שיותר - לטייל(בעולם), לראות(נופים) , להכיר(אנשים), ללמוד(הכל כל הזמן).
-לחיות ליד הים עם משפחה נפלאה ולגלוש כל יום !
-להשפיע לטובה על העולם ולהשאיר משהו טוב ובעל ערך אחריי

(להיות סוחר מקצוען, חזאי תותח, ללמוד צרפתית , לפתוח ארגון Surf4Soul , ללמד ולעזור לאחרים , לגלוש ובאוקיינוס)



Wednesday, November 28, 2012

חיינו כאן קצובים


החיים קצרים, אין ספק.
יש כאלו שהחיים שלהם קצרים מאוד ! ויש כאלו שיש להם חיים קצרים.
70-80 זה בערך  זמננו כאן. אומנם הובטח לנו 120 שנים אבל אין מה לעשות זה אנחנו לא שומרים על אורח חיים בריא. עם כל השפע שיש היום וכל הפיתויים החומריים זה מאוד לא קל לשמור על עצמך, אבל חייבים להשתדל.
יש בודדים שהגיעו לגיל 90 או 100 אבל באמת אני יכול לספור אותם על יד אחד ומאלו שכן הגיעו לגלאים הללו הם לרוב כבר לא פיקחים ולא מסוגלים לתפקד ואלו שכן אלוקים באמת אוהב אותם.

אני חושב לעצמי כל פעם ומערער בזה שכמה החיים כאן קצרים והעולם לא מפסיק לאותת לי את זה.
הנה לדוגמא : חבר שלי בגיל 19 וחצי בריא לגמרי, רזה עושה כושר , פיקח. קיבל לו יום בהיר אחד שבץ.
כן כן !! שבץ. פתאום ככה משום מקום שבץ. קיבלתי שוק, מה הקשר שבץ עכשיו ? מה אתם בן מאה ? מה זה ?
חבר שלי כמעט מת הוא איבד את כושר המוטוריקה שלו בכל צידו השמאלי שמיעה תזוזה וכולי.
תוך כמה ימים תודה לאל מצבו השתפר והיום מצבו התאזן.
הוא עדיין לוקח מלא זריקות כל יום וכדורים, פשוט לא יאומן.
עוד משהו ששמעתי מחבר טוב שלי בזמן האחרון, אמא שלו שאני מכיר אותה אישית דיי טוב קיבלה סרטן ריאות.
סרטן ריאות !!!!!!לעזאזל. אישה בת 40 מקבלת לה ככה סרטן ריאות באמצע החיים עם שני ילדים איתה. יאללללה פשוט עשה לי הרגשה רעה בלב. מישהו שאתם מכירים אישית ויודעים שהיא נושאת מחלה סופנית, לא נעים בכלל. אשה בריאה לגמרי ופתאום בום !
עוד חבר שלי , בחור גדול. הוא נחשב הבריון של החבורה שלנו. באמת בחור חזק דוחק משקולות וכל השאר. קיבל דלקת בקרום הלב !! הייתה לו דלקת ריאות שפשוט התפשטה ללב והוא היה בבית חולים כמה שבועות טובים.
הוא יצא מהצבא בלית ברירה - פתאום כל החלום שלו להיות מפקד בגדוד צנחנים פשוט התאדה.
שנה שלמה כמעט הוא ישב בבית ולבסוף הצליח לחזור לצבא ולא סתם, עדיין בתור לוחם !
אומנם מפקד הוא לא יהיה אבל לוחם הוא כן, תרתי משמע.

פתאום גם ביחידה אני שומע על מוות של סבים של חברים ביחידה, מודעות אבל ברחובות, טבח בסוריה ומוות של מאות אנשים כל יום.
בקיצור המוות בכל מקום , בכל פינה איפה שלא מסתכלים , אי אפשר להתעלם ממנו. אני, אתה , את , משפחתך וכל מכריך נמות.
כן כן קשה לשמוע , נמות. במוקדם או במאוחר. כמה שקשה לשמוע אנחנו פשוט נשכב בתוך ארון מתחת לאדמה ותוך כמה  מאות שנים נישכח לגמרי אלא אם כן תעשה משהו משמעותי בחייך ותשפיע על החברה ! אלו האנשים שבד"כ לא שוכחים אותם והם חיים לנצח גם אם הם לא כאן..
 עוד דרך לחיות לנצח זה לחנך טוב את ילדינו - אם הם יהיו אנשים טובים גם הילדים שלהם יהיו וכך הלאה והלאה..
עוד דרך - להרים אנשים מלמטה ולעזור לאלה שהמזל לא האיר להם פנים, ברגע שתרים אותם אתה מעניק להם חיים חדשים ותקווה - והם יעריכו אותך וכל דבר בחיים ורוב הסיכויים שאם הם יצליחו הם לא ישכחו איך עזרו להם והם גם יעשו טוב. והשרשרת הזאת לעולם לא תיפסק.
עוד דרך היא ע"י הענקת השראה - ע"י הגשמת החלומות שלך ועשיית דברים גדולים ועל ידי כך להעניק לאנשים עוד תקווה וכוח.
סרט טוב שעליו אני ממליץ שמסביר את העניין הוא - Pass It Forward.
צריך להשלים עם זה , להבין את זה וללמוד מזה.
המוות מלמד אותנו המון דברים. מלמד אותנו לקחת הכל בפרופורציות מלמד אותנו שלחיים יש סוף ומשום כך צריך לעשות מה שאנחנו באמת רוצים בחיים הללו ולהגשים את החלומות שלנו.
לא לפחד משום אדם - בגלל שהוא בדיוק כמוך בשר ודם וגם הוא ימות.
לא לייחס יותר מידי חשיבות לאף אדם לא משנה מה המעמד או התפקיד הציבורי שלו - ולדעת שיום יבוא והוא יעלם כמוך.

אותי המוות בעיקר מלמד - שאין לי הרבה זמן ויש להעריך כל שנייה ודקה כאן וכל נשימה.
לנצל את הזמן ולא לבזבז אותו לשווא.
ולרוץ לחלומות שלי בכל הכוח !!!

Thursday, November 22, 2012

The Catcher in The Rye

התפסן בשדה השיפון שנכתב על ידי ג"רום דיוויד סלינג'ר או בקיצור ג'.ד.סלינג'ר ספר מוזר ובו זמנית מאוד מרתק ומושך (ממש כמו חיוו שלו).
אתם תראו שאם תתחילו לקרוא אותו יהיה לכם קשה עד בלתי אפשרי להפסיק.
הכתיבה מאוד כיפית והסיפור עצמו אומנם לא הכי מעניין אבל מסקרן.

בגדול ספר נחמד מאוד שיש לו הרבה משמעויות מאחוריו.
אני ממליץ לכם לקרוא אותו וישר אחרי זה לראות את ההסבר עליו , כי יש בו הרבה רמיזות שלא לכולם תשימו לב אליהן.

היצירה "התפסן בשדה השיפון" מדברת על החומריות של החברה האמריקאית ועל הזיוף שבה. הולדן אומר שכל מערכת החינוך היוקרתית של ארה"ב כולה שקר וזיוף.
קולפילד עובר המון שלבים בסיפור ובאחד מהם הוא כמעט נשבר ורוצה לברוח ולעזוב הכל אבל
המסע מסתיים ומגיעה ההבנה שתהליך ההתבגרות הוא תהליך של נפילה וקימה. כשאחותו עלתה על הסחרחרה הוא אומר כי "צריך לתת להם לעשות את זה... אם הם נופלים, הם נופלים" - הילד שתופס את טבעת הזהב - אסור לתפוס אותו. אם הוא יפול הוא יקום. הולדן מתבגר ומבין שצריך ליפול על מנת לקום.

באמת יש עוד המון מטאפורות ופירושים לדברים שהתחרשו בספר הנה כמה לינקים מומלצים ברגע שתסיימו אותו :

התפסן בפירוש של וויקיפדיה

התפסן בסיכומונה

בקיצור באמת ספר הזוי ובו זמנית מסקרן ומעניין ואפילו מלמד קצת ונותן תפישׂה קצת שונה לחיים.



Monday, November 19, 2012

Chasing the Mavericks

סרט מעולה ראיתי אתמול שמו הוא - Chasing the mavericks.
באמת אהבתי אותו סרט מרגש מאוד ונותן המון מוטיבציה לחיים ואפילו מלמד אותך שיעור או שניים.
בכל מקרה, מדובר על סרט גלישה (עוד סיבה שאהבתי אותו, מי שגולש, אין מה לעשות התחבר יותר לסרט כי הוא באמת יבין על מה מדובר) שמבוסס על סיפור אמיתי.
ספוילר:.
הסרט פותח בסצנה של ג'יי ושל חברה שלו שיושבים על סלעים בתוך הים.
ג'יי אהב מאוד את הים וזה היה מקום הבילוי המועדף עליו.
כבר שהיה קטן הוא נהג לספור כמה שניות עוברות בין כל גל וידע שככל שהזמן גדל הגלים מתחזקים.
לא חשוב איך - הוא נפל למים, והים היה גועש מאוד.
הוא כמעט טבע עד שגולש בא והציל אותו ולקח אתו גל עד לחוף ! (התברר לו שהוא שכן שלו)
ג'יי התלהב כ"כ מההרגשה - והיה חייב להתחיל לגלוש - והוא התחיל להשתפר ולהשתפר.
לילה סוער אחד ג'יי שם לב שהשכן שלו (הגולש שהציל אותו) הולך לגלוש באמצע הלילה והוא היה חייב לעקוב אחריו.
הוא עקב אחריו או יותר נכון קפץ לו על המכונית בלי שהוא שם לב והגיע אתו ל - MAVERICKS !!! 
ג'יי נדהם למראה עיניו ובאותו היום ראה את הגלים הכי גדולים שהוא ראה בכל חיוו והבין שהאגדה על הגל הענקי באמת קיימת.
השכן שלו תפס באותו היום את אחד הסטים הגדולים וקלט שג'יי מסתכל עליו מהצוק.
בקיצור כעבור מספר שכנועים (השכן ידע שג'יי ינסה לגלוש שם בכל מקרה ולא רצה את הנקיפות מצפון האלה במקרה שהוא ימות בלי שהוא עשה כלום) - ג'יי מתחיל לעבור סדנת אימונים ע"י השכן כדיי להיות מוכן לגלוש בגל הענק.
השכן נותן לג'יי המון טיפים מדהימים שנכונים גם לחיים עצמן ומעביר את ג'יי לא רק אימון גופני אלא גם נפשי שכלי ורגשי.
הוא מתאמן המון ולומד המון על הים ועצמתו, על הזרמים ומקבל אפילו גם כמה שיעורים רוחניים. 

אני לא רוצה להרוס לכם וממליץ לכם לראות אותו מיד - הסרט הזה לימד אותי שיעור על החיים ומאוד ריגש אותי ודרבן אותי להגשים את החלומות שלי.

המוטו העיקרי של הסרט הוא שהחיים קצרים - ויש לצעוד לחלום כמה שיותר מהר ובכמה שיותר כוח בלי לוותר.
ולדעת שלא משנה באיזה מצב אתם בחיים וכמה קשה הוא - אם תסתכלו ותחפשו מספיק אתם תמצאו את הפתרון והדרך.
ותבינו שאין דברים קורים סתם אלא כדיי לפתח ללמד ולהעיר אותכם.

Saturday, November 17, 2012

Stop Your Breath

לקראת החורף נפתח קורס חשוב ב- Aqua Satima להתמודדות עם גלים גבוהים ע"י ה- Free Diver בין הטובים בישראל מור שרף. 

זו היה 'קורס' ממש חשוב ונחמד ובאמת עזר לי - בסערה האחרונה שהייתי בים קיבלתי סטים של גלים של מטר+ על הראש ובאמת הייתי רגוע ובקושי איבדתי חמצן לשווא. 
אני אנסה לכתוב כאן ולסכם את מה שלמדתי כדיי לעזור לכם גם להיות עם יותר ביטחון במים ושלא תילחצו שאתם מתחת לגל גבוהה.

אז הכל התחיל שישבנו בכיתה בצורת -'ח' - עשינו סבב וכל אחד אמר מה הוא רוצה להפיק מהקורס ולמה הוא הגיע.
כל אחד ענה כמובן שהוא רוצה יותר ביטחון בים , לתפוס גלים גבוהים יותר וכולי.

הוא רצה שנתחיל בזה שכל אחד יעצור את הנשימה כמה שהוא יכול, אבל לפני זה הוא הראה לנו איך לנשום נכון.

איך נושמים נכון ?

שימו יד אחת על הבטן ויד שנייה על החזה.
תנשמו עמוק ותמלאו את הבטן התחתונה עד שהיא מתנפחת עד הסוף (שימו לב שהיד מתרוממת)
לאחר מכן תתמתחו ותמלאו את החזה באוויר (שימו לב שהיד השנייה מתרוממת)
אחרי שמילאתם את הריאות תוציאו אוויר ועכשיו הפוך - 
קודם מבית החזה ולאחר מכן מהבטן.

תעשו ככה 4 פעמים  - בפעם האחרונה תוציאו את כל האוויר בעוצמה - זה כדיי לנקות את הריאות והגוף מה- CO2
(פחמן דו חמצני).
ותיקחו נשימה מלאה כמו שהסברתי מקודם. 

ועכשיו תעצרו את הנשימה כמה שרק תוכלו - בהצלחה.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------
טוב מעניין כמה הצלחתם בטח חצי דקה-דקה אם עברתם 1:30 - הבאתם קצת כבוד לעצמכם אם עקפתם את 2:00 אתם באמת אלופים - אני אומר את זה כי ממוצע האנשים שנתקלתי בהם לא עקף את ה- 1:00- 1:30. ורק שפיצים בודדים התקרבו או עברו את 2:00.

עכשיו ענו על השאלה הבאה : מה הסיבה שחזרתם לנשום ?
חלקכם יענו :
-פחד להתעלף לאבד את ההכרה או למות
-לחץ בחזה או בצוואר
-חום באזור הראש
-לא הצלחתי לעצור את הנשימה כמו שצריך והכנסתי אוויר
-בודדים יענו סחרחורת

פחד מאיבוד הכרה ומוות : לפני הכל תדעו שעשו ניסוי והוכיחו שאם ברגע זה משהו יעצור לכם את הנשימה - פתאומית.
נזק למוח יתחיל להתחרש רק אחרי 3 דקות !

טוב רצוי שתדעו מה זה בכלל לאבד את ההכרה, למה זה קורה ?


בגלל סיבה אחת - מחסור חמצן למוח.
המוח שלנו מאוד חכם הוא שם לב שאנחנו עוצרים את נשימתנו וכעבור זמן מסוים הוא שולח גירויים לגוף כדי לגרום לנו לחזור לנשום.
המטרה היא לנצח את הגירויים ולחזור למצב רגוע - רובנו נלחצים הרבה גירוי אחד או שניים וחוזרים לנשום.
אם המוח שם לב שעצרנו את הנשימה לממש הרבה זמן, אחרי הרבה גירויים שלא הגבנו להם למשל מן תיקים בחזה כאלו - הוא חושב שמדובר במצב חירום, נבהל, ומפעיל מנגנון מדהים - העילפון או בעצם איבוד הכרה זמני.

הסבר מעט יותר מדעיים מוויקיפדיה :

"מחזור הדם מוביל חמצן לתאי הגוף והמוח, החמצן "נשרף" בתאי הגוף והופך לפחמן דו-חמצני. במוח האדם אין איבר היכול לחוש את חוסר החמצן, אך ישנו איבר היכול לחוש בעודף בפחמן דו-חמצני (ברגע שאותו איבר חש בעודף פחמן דו-חמצני המוח מבין שישנו חוסר בחמצן ומעודד את רפלקס הנשימה)."

"במקרה בו הלחץ החלקי של החמצן נמוך מ-0.1 אטמוספירות, המוח חש בחוסר חמצון ו"מכבה" את פעילות הגוף (התעלפות) מלבד האיברים החיוניים לחמצון המוח. על פני היבשה פעולה זו טובה מאחר שכך הגוף צורך פחות חמצן, הגוף מגיע למצב שכיבה וכך יותר חמצן מגיע למוח, אך התעלפות במהלך צלילה היא הרת אסון, מאחר שהצולל חשוף לטביעה.
כדי למנוע מצב זה דרוש תדרוך מתאים לצלילה חופשית שיזהיר מפני נשימות עמוקות לפני צלילה חופשית וכמו כן מומלץ לצלול עם בן זוג שיוכל להגיש עזרה ראשונה ולעזור במצב חירום."


מה קורה בעילפון ? הגוף לא מקבל פקודות מהמוח ובעצם מפסיק לתפקד ואנחנו נופלים - תחילה הרגליים לא מגיבות (כדיי לרכך את הנפילה) ולאחר מכן שאר הגוף - אפילו מנגנון הנשימה פוסק. (איזה מדהים בורא עולם).

אחרי הנפילה הגוף מגיעה למצב מאוזן - וכך יותר דם זורם למוח ובגלל שהגוף לא זז אז הוא חוסך גם בחמצן שנשאר בגוף.
במידה וזה קורה למישהו בקרבכם תרימו לו את הרגליים - זה מעודד זרימת דם וחמצן למוח !

בד"כ מי שהתעלף יחזור להכרתו (תלוי כמה זמן המוח לא קיבל חמצן) תוך 10-15 שניות ואתם תראו שהוא לוקח ישר נשימה עמוקה מתוך אינסטינקט- ואם אנחנו מחוץ למים זה מעולה, אם זה היה קורה במים הוא יבלע מים ויחנק.  אז לכל מי שמתרגל עדיף לעשות זאת מחוץ למים - ומי שעושה אימונים במים אך ורק בזוגות ! אם משהו מתעלף במים יש להוציא לו את הראש מהמים במהירות האפשרית. כל שנה מתים מספר לא קטן של אנשים בגלל משחקים כאלו במים, שימו לב ותהיו זהירים.

טוב אז אחרי שהחכמתם קצת - תדעו שמספר האנשים שמצליחים להפסיק את הנשימה (ברצון) עד למצב של עילפון הם בודדים. (צריך להיות ממש מטורף מנטלית) אז שתדעו שאתם מתאמנים עדיף קרוב לקרקע - במידה של התעלפות כדי למנוע פגיעה רצינית לראש ובזוגות.

לחץ בחזה או בצוואר : למה זה קורה ? שאתם ממלאים את הריאות באוויר הם מתנפחות ומעלות את הלחץ בחלל הגוף.
ברגע שאתם מרגישים את הלחץ הזה בצוואר זה כי הגוף רוצה להפחית מהלחץ הזה  ולהוציא אוויר.
אז כדיי להרגיע מעט את הלחץ רצוי להתמתח ולהגדיל את בית החזה - זה וודאי יעזור.

חום באזור הראש: הרגשתי חום באזור הראש והתחלתי להילחץ. אין מה להילחץ זהו דווקא סימן מעולה שעליתם שלב.
החום הזה הוא סימן שהגוף מווסת את האוויר כמו שצריך - הגוף שם לב שכמות החמצן שלכם באזור המוח פוחת והוא מזרים דף מהרגליים והידיים לכיוון הראש וזו הסיבה להתחממות.

סחרחורת - במידה וזה קורה, אין להמשיך, חזרו מיד לנשום.

בהמשך עצרנו את הנשימה שלנו שוב פעם לאחר שהכרנו את הגוף שלנו מעט טוב יותר ויצאנו לדרך- הרוב שיפרו מעט.
הוא אמר לנו שכל פעם שהגוף שולח גירויי יש להתעלם, להירגע ואפילו לעלות חיוך קטן להתחיל להתחבר לגוף ולהכיר את מגבלותיו וגבולותיו.

לאחר מכן עברנו למים ועשינו קצת על אמת לראות מה הבנו מהשיעור - ואני כבר ראיתי שיפור ושקיבלתי את הגירויים התמודדתי איתם כמו שצריך ולא נכנעתי ישר.

טוב כדיי להשתפר ידוע שצריך רק להתאמן ולהתאמן - חשוב לנהוג במשנה זהירות ! ואם זה במים חובה בבן זוג !!

כאתם נופלים מגל חשוב מאוד להרפות כמה שיותר את המחשבה וכמה שפחות להלחם בגל ולנסות לעלות.
תרגעו, תיהנו מהנפילה ואם אתם גולשים בריף או שהגלשן נפל מעליכם שימו ידיים להגנה על הראש.
ואל תשכחו שבארצנו שום גל לא יכול להוריד אתכם ליותר מ- 20 שניות ! לא קיים כזה גל.
אז פשוט תרגעו ותתאמנו - זה כל הסוד.

אל תשכחו שאני לא איש מקצוע ואל תיקחו כל מה שרשמתי כמובן מאליו.

בהצלחה =] 





Thursday, November 15, 2012

פרופורציות

החלטתי שאני חייב לרשום.
שבועיים מעניינים עברו עליי עם הרבה חוויות.
הכל התחיל ביום ראשון שעבר ה - 4.11, נסענו כל היחידה לבית לוינשטיין.
בית לוינשטיין זהו בית חולים לשיקום מפציעות גוף וראש רוב הפציעות התחרשו עקב תאונות דרכים.
לא כ"כ נעים להיות שם ולראות את כל הפצועים אבל זה חשוב.
זה מראה כמה אסירי תודה עלינו להיות על כל דבר שיש לנו - שאנחנו יכולים ללכת, לתפקד, לאכול !
הסיור התחיל בהרצאה שעשה משהו מאור ירוק - הרצאה באמת מוצלחת, הוא הצליח לגרום לכולם להקשיב למרות שזה המון דברים ששומעים ביום יום. הבחור הסביר לנו כמה חשוב להתעסק רק ורק בנהיגה בזמן הנסיעה ונתן לנו טיפים ליום יום.
למשל - כאשר אתם נוסעים למקום כל שהוא יום יום, בוקר בוקר. אז אתם נוסעים מאוד אדישים לסביבה ונוהגים עם בטיחות מופרזת באותו אזור כי אתם יודעים שבקושי יש מכוניות וילדים באזור. עדיין חשוב מאוד להישאר ערניים לסביבה ! ולנהוג באזור כאילו זו הפעם הראשונה.

אחרי ההרצאה של אור ירוק והפסקה קצרה, הגיע אלינו להרצות בחור שמתנדב באזור בשם מאיר.
מאיר עבר תאונת דרכים אכזרית כאשר רכב על אופנוע המרוצים שלו בירידות לכינרת - ושכב חודש בלי הכרה ועבר תהליך שיקום של כמה שנים טובות.
הוא סיפר לנו על חיוו לפני התאונה ועל חיוו היום והראה לנו תמונות שלו לפני התאונה ובסוף הרשה לנו לשאול שאלות.
אותי עניין לשאול מה השינוי הפנימי שהוא עבר ואיך היה מאיר לפני ואחרי התאונה.
מאיר ענה - שאחרי התאונה הוא הרבה יותר אוהב , סלחן, רחמן , נדיב ולפעמים אפילו יותר מידיי.
הייתה באמת הרצאה מרגשת ונוגעת בלב ואני מאמין שהשפיע על לא מעט אנשים בקהל. 

לבסוף הייתה הצגה ששמה "פרופורציות" - מאוד מרגשת ומעוררת, והכניסה את כולנו לפרופורציות.
ההצגה הראתה בעצם את החיים של בחור בריא לגמרי לאומת בחור שעבר פציעה מחרידה - וכל אחד מספר על עצמו ועל שאיפותיו לעתיד.

הבחור הבריא היה בראיון עבודה והציג את עצמו ואת קורות חיוו ולמה הוא מתאים לתפקיד : "אני X למדתי בתיכון Y וסיימתי בהצלחה 12 שנות לימוד בצבא הייתי מ"פ בגבעתי על קבוצה גדולה של חיילים. איך שהשתחררתי עשיתי תואר MBI בניהול וכלכלה בהצטיינות יתירה , אני אוהב מאוד לשחק טניס ולשחות אני שומר על כושר ולא מוותר אף פעם על אימון אני חיי חיים טובים ונשוי + 3 2 קטנים ובת. יש לי יכולות ניהול מעולות ואני רואה את עצמי הראוי ביותר לתפקיד !

לאומתו הבחור שעבר פציעה דיבר לעצמו ואמר : "הלוואי שהייתי יכול לאכול לבד ! נמאס לי כבר מכל הצינורות האלה. אפילו לעשות צרכים אני לא יכול לעשות לבד ! אני חיי מת. היום יש לי מטרה היום אני יצליח להזיז את כף הרגל !! או אולי את היד. נמאס לי לשכב כבר נמאס הלוואי שהייתי מצליח לדבר...

מה שאני לקחתי מההצגה היא שבאמת צריך לקחת הכל בפרופורציות ! יש להישאר צנועים ולא להתרברב יותר מידי. להגיד תודה כל יום על כל מה שיש לנו ולהבין ששום דבר אינו מובן מאליו. לא להתעצב ולהתעצבן על כל שטות ותמיד לראות את חצי הכוס המלאה.

ממליץ לכל מי שלא היה שם ללכת מיד - באמת מציל חיים ופותח את העיניים.

מקווה שתישארו בריאים ותנהגו באחריות ובזהירות. ושהשלום יגיע במהרה, אמן.

Wednesday, October 31, 2012

כיצד משפיעה עלינו הורדת הריבית ?

הנה היום 31/10/12 הודיע בנק ישראל על הורדת הריבית בעוד 0.25% מ - 2.25% ל- 2.00%.
כל חודש בנק ישראל מחליט על שער הריבית - לעלות , להוריד או להשאירו דומה.
למרות שריבית בנק ישראל היא ריבית יומית, כלומר אין הגבלה בידי הנגיד לשנותה בכל יום נתון בכפוף למדיניות המוניטרית של בנק ישראל

חשוב מאוד שנבין איך זה משפיע על הכיס שלנו - וזה משפיע בלא מעט נושאים.
הנה הסבר של אורי שפאן מבנק מזרחי טפחות על איך משפיע עלינו הורדת הריבית :

אז מה קורה כאשר הריבית יורדת?

להחלטת הריבית המתקבלת מדי חודש על ידי בנק ישראל – העלאה, הפחתה או שמירה על הרמה הנוכחית – יש השפעה ישירה על מגוון תחומים הנוגעים לכיס של הצרכנים הישראליים:
● הלוואות – משלמים מדי חודש החזר עבור הלוואה שקיבלתם מהבנק, מחברת כרטיסי האשראי, מחברת הביטוח או מקופת הגמל? אם הריבית על ההלוואה היא ריבית משתנה (ולא ריבית קבועה), אז הרי שבקרוב תשלמו פחות: הגוף המלווה יעדכן את שיעור הריבית אותה הוא גובה מכם, בהתאם להפחתת הריבית שביצע בנק ישראל. גם המעוניינים לקחת עתה הלוואה מגוף פיננסי יוכלו לקבל את הסכום המבוקש בריבית נמוכה יותר, ולהחזיר מדי חודש סכום קטן יותר.
● פיקדונות / תוכניות חיסכון – הפחתת הריבית במשק תוריד בהתאמה את הריבית שמעניקים הבנקים עבור כספים בפיקדון או בתוכנית חיסכון המתנהלים לפי ריבית משתנה. המשמעות: ריבית נמוכה יותר איננה מעודדת את הרצון לחסוך ומעלה את רמת הצריכה.
● צריכה אישית – רמת הריבית במשק משפיעה באופן ישיר על כמות הכסף הפנוי שבידי הציבור. כאשר הריבית יורדת, כמו במקרה הנוכחי, היא מוזילה את ההלוואות ומפחיתה את הרצון לחסוך – וכך גדלה כמות הכסף במשק. בעבר, כאשר בנק ישראל החליט להעלות את הריבית במשק, נוצר מצב הפוך: ההלוואות התייקרו, הרצון לחסוך גדל (כדי ליהנות מריבית גבוהה יותר בפיקדונות ובתוכניות החיסכון) – וכמות הכסף במשק ירדה. המשמעות, מצד אחד: הפחתת ריבית מעודדת את הצריכה ותורמת להאצת הפעילות הכלכלית במשק. המשמעות מצד שני: ביקוש יציב או מתגבר מעלה, בדרך כלל, את רמת המחירים הנוכחית, מאחר שלסוחרים אין סיבה של ממש להפחית מחירים או לצאת במבצעים שוברי שוק – ויכול לגרום לעלייה בשיעור האינפלציה.
● משיכת יתר (אוברדראפט) – הורדת הריבית היא בשורה טובה לבעלי חשבונות עו"ש בבנקים המצויים, לא עלינו, במצב של משיכת יתר. זאת, מאחר שהריבית הנגבית עבור משיכת היתר תרד בהתאמה להורדת רמת הריבית במשק.
● שער השקל – החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית במשק תוריד את הביקוש למטבע המקומי, כלומר השקל שלנו. זאת, מאחר שהתשואה שיקבל משקיע על הון המוחזק בשקלים יחסית להון המוחזק במטבע אחר – תרד. במילים אחרות, המהלך הנוכחי של הורדת ריבית מחליש את השקל אל מול המטבעות הזרים המרכזיים, ובראשם הדולר האמריקאי, האירו האירופאי והליש"ט הבריטי.
● החזרי משכנתא – בעלי משכנתא בריבית משתנה ייהנו מהפחתת רמת הריבית במשק, כאשר ההחזר הכספי החודשי ירד. כדאי לזכור, כי בשורת הורדת הריבית רלוונטית במידה פחותה הרבה יותר עבור כל מי שקיבל משכנתא לאחר שינוי תקנת בנק ישראל, באמצע שנת 2011, לפיה לא יותר משליש מסכום המשכנתא יהיה צמוד לריבית משתנה.
● שוק ההון – הפחתת ריבית מורידה לא רק את הריבית שאנו מקבלים במוצרי החיסכון הבנקאיים הסולידיים, אלא גם את הריבית שאנו מקבלים עבור האג"ח (איגרות חוב) והמק"מים (מלווים קצרי מועד). מכאן, שהמהלך הנוכחי של בנק ישראל, עשוי להגדיל את האטרקטיביות ואת הכדאיות של השקעה במניות.





מקווה שהשכלתם , ערן.

=]

Monday, October 29, 2012

גשמיות vs רוחניות


2 צדדים מושכים אותי.
אני שם לב שהחיים בנויים משני רבדים - רוחני וגשמי.
ואי אפשר לבטל אחד מהם - ולא אתה פשוט לא תסתדר.

בלי הרוחני - אתה פשוט תרגיש ריק , חסר משמעות ועצוב בלבך.
תתחיל לשים לב שכל ההנאות האלה לא שוות שום דבר וכל הדברים בעולם ברי חלוף.
והנה רגע אחד אני בפסגה והנה ברגע השני אני בשפל - אבל למה? 
פתאום מתחילות לצוץ שאלות - 
למה יש סבל ?
למה אני כאן ?
קיים כוח עליון ?

אתה מתחיל לפשפש בכתבי הקודש ומתחיל לחפש - אתה שם לב שדברים שקורים לך לא קורים סתם.
ויש סיבה לכל תחנה שאתה נמצא בה בחיים - כדיי ללמוד ולהתקדם.

ואז אתה מגלה שאכן קיים כוח כזה שמלווה אותך בכל צעד שלך - ברע ובטוב - הוא נמצא בהכל.
אתה מתחיל ללמוד על איך להתעלות רוחנית ומגלה שיש המון שיטות והמון דתות - אין סוף.
לא סתם הם קיימות - כי הרבה אנשים כמוך הרגישו שאכן משהו מלווה אותם בחייהם.

בין הזן , בודהיזם , יהדות , קבלה , סופיזם ועד אין סוף שיטות.

את האמת ? זה לא משנה איזה שיטה תבחר העיקר שתעלה רוחנית - תמצא את השיטה שאתה הכי מתחבר
אליה וזוהי דרכך - אני אישית מאוד מתחבר לדת היהודית - של אבותיי ולחכמת הקבלה וגם קצת לבודהיזם
ולזן.
העיקר שתצמד לשיטה שבחרת ואל תפסיק לעלות רוחנית ואתה תראה שזה ישפיע לחייך - רק לטובה.

ומצד שני - הצד הגשמי.

פתאום בעיות כסף , חובות , תשלומים , קניות.
בעיה במכונית , בעיה בבית , בעיה רפואית.

אתה מבין שאתה חייב גם לעבוד ולטפל בבעיות האלה ואם תשאיר אותם בצד - לא משנה כמה תשקיע 
ברוחניות אתה תתחיל להסתבך.

עלייך ללכת לעבוד ולטפל בבעיות שלך - וע"י הצד הרוחני להבין ולברר למה הם הגיעו ואיך אני משנה ומתקן את עצמי כי
הרי שום דבר לא קורה סתם.

חשוב ללמוד ולמצא מקור פרנסה טוב - עדיף משהו שאתה אוהב ומתחבר אליו , כי העבודה היא חלק גדול 
מחייך - ועוד יותר עדיף תמיד לשאוף להיות עצמאי וליזום דברים - כי הרי אתה לא רוצה לעבוד בשביל
מישהו אחר כל חייך ! אתה מספיק מוכשר כדיי ליצור משהו גם.

תחסוך, שים בצד - ותיזום משהו משלך , תשקיע וכו'.

אין לבטל אף אחד מהשניים - אלה להשקיע בשניהם שווה בשווה.
הכי חשוב בשני הצדדים - תמיד לשאול שאלות ולא להפסיק להתקדם ולהתפתח , תמיד להטיל ספק ולא להישאר באותו מקום.

אני חושב שאת שלי מצאתי...

רוחני - יהדות , קבלה , בודהיזם, זן  ופילוסופיה 
גשמי - כלכלה , שוק ההון , חיזוי מזג אוויר , וגלישת גלים.

המטרה הסופית שלי היא לפתח תנועת גלישה שתקרא Surfing4Soul שעם הכסף שארכוש מהעבודה שלי בשוק ההון
והידע הפילוסופי מהלימודים הרוחניים , שתעזור לאנשים  עם בעיות חברתיות או פסיכולוגיות לרכוש ביטחון ושמחת חיים - שתהיה ללא מטרת רווח =]

כמו כן יהיה לנו בית פרטי בקרבת הים - שחלקו קדמי יהיה בית קפה שנקרא לו קפה-ספר עם מלא ספרים ואנרגיות טובות עם בריזה מהים.
בפנים הבית יהיה לי את חדר המסחר שלי בבורסה עם מלא צגים.
בחצר מאחורה יהיה הפנסיון כלבים הביתי (פנסיון אהבה =]) שלנו שיהפוך לאימפריה של ממש !.

*אל תשכחו שבחיים לא הכל בא בקלות , ויהיו לכם הרבה רגעים קשים וגם הרבה רגעים קלים וטובים.
תלמדו מכל חוויה - טובה ורעה.ואל תשכחו שאחרי השפל באה הגאות.

בהצלחה בדרך שלכם , ערן , חופש/אברהם , נעים.

Wednesday, October 24, 2012

ה- 24 לאוקטובר 2012

כל יום הוא מתנה ובכל יום ניתן ללמוד המון דברים , רק צריך לפתוח את העיניים, להתרכז בהווה ולזכור מה למדת מהעבר.
היום למשל למדתי 2 שיעורים.

1.הסתכלות על הזולת - הגעתי היום לבית כנסת בבסיס כדיי לקרא ספר ממש אהוב עליי שיושב שם בספרייה.
ראיתי את המש"ק דת שוטף עם פרצוף קצת עייף וטרוד (ד"א הקטע הזה קרה לי גם שבוע לפני אבל פשוט נשארתי וקראתי) אמרתי לו שלום ושאלתי איפה הוא לא שטף כדיי שאוכל לעבור.
הלכתי בצד כדי לא לדרוך לו על השטיפה ובהתלהבות לקחתי את הספר - אחרי שלא קראתי בו שבוע והתחתי לקרוא.
תוך כדי הקריאה ובזמן שהמש"ק שטף את הריצפה - לא יודע איך להסביר, כוח עליון האיר אותי , הקפיץ לי בראש תמונה של הפרצוף שהיה למש"ק בתחילה שנכנסתי וישר שאלתי אותו בלי לחשוב פעמיים. צריך עזרה ? הפתעתי את עצמי - מה פתאום עד שאתה קורא את הספר האהוב עלייך ונח לך ויש לך בסה"כ 10 דקות לפני שאתה עולה לשמירה אתה שואל מישהו אם לעזור לו לשטוף ? זה לא התפקיד שלך !

והוא העלה חיוך רחב או יותר נכון ענק ואמר:
 כן בטח ! בשמחה , אם אתה רוצה. פשוט הביאו לי תפקיד של שניים לעשות כאן !!
עזרתי לו מעט לשטוף ולמדתי לקח חשוב - שימו לב הרבה פעמים אנחנו מאוד מרוכזים בעצמנו וברצונות שלנו עד שאנחנו בכלל לא מסתכלים על הסביבה שלנו אלא רק על הרצון ההנאה הפרטי שלנו.
אסור לנו להיות אטומים כלפי הסביבה ולהסתכל רק על עצמנו רק כדי למלא את ההנאות והחוסרים שלנו, הרבה פעמים נוכל להשפיע ולעזור ולתרום רק אם נסתכל קצת לצדדים - העולם יהיה יפה יותר.

ומשפט שמתאים לכאן - "דרך ארץ קדמה לתורה" 

2.על סגולת הסבלנות והנחישות - מחר אחי לירן עולה לתורה ולי יש תורנות שמירה בבסיס.
בגלל ההתראה הקצרה על העלייה לתורה (סבתא שלו ארגנה לו משום שאביו לא בארץ - וכן אנחנו לא מאותו אבא)
הייתי חייב לבטל את התורנות או למצא מחליף או סידור כלשהו, לא אפשרי שאני אפספס את האירוע החד פעמי והמרגש הזה - העלייה לתורה של אחי !!

התקשרתי לאחראי על התורניות בבסיס שלי ואף אחד לא ענה. ניסיתי שוב פעם ושוב פעם --- כלום ... =/
אז נסעתי לבסיס בנחישות ואמרתי לעצמי שכבר שם אני אסתדר ואסביר לאחראים את המצב ושאין מצב שאני לא מגיע לבר מצווה. חתמתי על נשק והגעתי לאזור השמירה.

ישר חיפשתי את האחראי על התורניות והסברתי לו את המצב - הוא טען שאין באפשרותו לעשות דבר ויש לחכות למפקד השמירה.
כעבור שעה המפקד הגיע והסברתי גם לו את המצב והוא גם טען שהוא הבין את המצב ושאחרי שהסגן מפקד בסיס תורן  יגיע הוא יטפל בזה יחד איתו.

הגיע המפקד השני - ושוב שאלתי אותו, והוא אמר לי אחרי המטווח נטפל בזה.
הגענו לשם - ושוב פעם שאלתי אותו - הפעם אמר שבעלייה לשמירה נראה אותך ושם אני יעדכן אותך.

שמרתי על קור רוח ואמרתי לעצמי שיהיה בסדר ושמתי לעצמי גבול - עד 21:00 אני מקבל תשובה אם לא אני הולך לדבר ישירות עם הסגן המפקד בסיס.

בעלייה למשמר (18:00) הוא טען שהוא שהסגן עסוק ושבמהלך השמירה הוא יעדכן אותי.
הוא הגיע לבדיקה ושם עוד פעם נדנדתי לו - והוא אמר שהוא דיבר עם המפקד (ברוך השם) ושהוא רוצה את המספר של המפקד שלי. אמרתי לו שהמפקד שלי לא מיודע על העלייה לתורה בגלל ההתראה הקצרה וכו' וביקשתי לדבר איתו בעצמי.
הוא אמר שהוא ישאל את הסגן מפקד בסיס וכעבור שעה חזר אליי עם תשובה חיובית (20:30) שאני משוחרר אחרי השמירה הנוכחית הבייתה.

וואיייייההההההההההה תודה לאל ... עכשיו אני כאן כותב לכם 

Sunday, October 21, 2012

סיפור דוד וגוליית כמשל להצלחה

*נלקח מהספר לפרוש צעיר לפרוש עשיר מאת רוברט קיוסאקי ושרון לכטר

האב העשיר - אביו של חברו הטוב של קיוסאקי אהב במיוחד את הסיפור על דוד וגוליית.
הוא ראה את עצמו כדוד, אדם שהתחיל בלא כלום, ובכל זאת התקדם והתחרה בענקי עולם העסקים.
האב העשיר אמר : "דוד הצליח להתגבר על גוליית, בפני שידע איך לנצל את כוחו של המנוף. נער צעיר וכף קלע פשוטה היו חזקים הרבה יותר מהענק מטיל האימה, גוליית - זהו כוחו של המינוף.

מדוע אפוא נפגש דוד עם גוליית ?

תשובתו של האב העשיר לשאלה הזאת הייתה : "דוד נפגש עם גוליית כדי שיוכל לפגוש את הענק שהיה חבוי בתוך עצמו".
והוא גם אמר ש"בתוך כל אחד מאתנו מסתתר דוד ומסתתר גוליית. אנשים רבים אינם מצליחים בחייהם מפני שהם בורחים כשהם נפגשים עם גוליית. אבל בלי גוליית , דוד לעולם לא היה הופך לענק".
האב העשיר השתמש בסיפור הזה כדיי להעניק לבנו ולקיוסאקי השראה כיצד להיות ענקים פיננסים.
במילים אחרות, במקום להרוש את הענק, הענעק להם האב העשיר השראה להיעשות ענקים בעצמם.

לסיכומו של דבר, דוד נעשה ענק מפני שניצל את כל המינוף שעלה בידו לנצל. אתם יכולים לנהוג כמוהו.

הספר מאוד נחמד ופותח את הראש.
בגדול הוא מסביר שההבדל העיקרי בין העשירים למעמד הביניים והעניים הוא בהלך המחשבתי.
צריך להוציא את הסטיגמות הקיימות על השקעה ועל פתיחת עסק. נכון שקיים סיכון - אבל זה בסדר להסתכן כל עוד הגמול גדול יותר.

למשל אם אתם משקיעים בבורסה ויודעים שאתם מצליחים לעשות "מכה" אחת ל - 10 פעמים.
זה בסדר להשקיע כל עוד הרווח בפעם הזאת גדול מההפסד ב-9 הקודמים.

דוגמאות לחשיבה המנוגדת שהוא נותן :

  • מעמד הביניים טוען :                                                            

-צריך ביטחון במקום העבודה
-צריך לקנות בית גדול
-לחסוך כסף
-טוען העשירים רודפי בצע

  • העשירים טוענים
-עדיף להקים עסק מאשר לרכוש ביטחון במקום העבודה
-לקנות מספר בתים/בתי דירות מאשר בית גדול אחד
-להשקיע כסף
-טוען שהעשירים נדיבים

בפרק אחר הוא מסביר שקיימים 3 סוגי הכנסות :

1.הכנסה מהשתכרות : זוהי הכנסה שמקבלים שעובדים תמורת כסף ומגיעה בצורה של תלוש משכורת.
זהו גם סוג ההכנסה שאתם מבקשים להוסיף עליו שאתם מבקשים העלאה בשכר, בונוס , שעות נוספות וכו'.

2.הכנסה מתיק ההשקעות : מנכסי נייר - מניות , איגרות חוב וקרנות נאמנות.

3.הכנסה פסיבית - בד"כ - מנדל"ן. ועשויה להיות גם מתמלוגים, פטנטים, תמורות שימוש בשירים, ספרים וכו'.

וטוען שההכנסה הראשונה היא הכי לא כדאית כי המיסוי עלייה הוא הרב ביותר (50%) ויש להתמקד יותר באופציות השניות וקח תקבלו יותר ותעבדו פחות.

אשאיר לכם לקרא את הספר - שם תוכלו למצא את הרבה דוגמאות יפים. ועצות איך להתחיל את הדרך אל ההצלחה הפיננסית.

שבוע טוב =]






Monday, October 15, 2012

תל אביב

נכנס לי שוב לבלוג ורושם עוד דף. 
לא רוצה לשכוח חוויות טובות - ואם לא צילמתי אז לפחות ארשום לי כאן בבלוג.

אז היום כעבור הרבה זמן שרצינו חבר טוב ואני לשכור אופניים ולחקור את תל אביב...
הרי אנחנו משרתים בקרייה ! אם כבר שפר עלינו ככה המזל ואלוקים פרגן לנו אז לפחות נהנה מהעיר הגדולה והמרשימה הזאת תל-אביב.
אז לקחנו לנו סלט טונה מהחדר אוכל ויצאנו מהקריה מאזור שער קפלן - לפארק שממול.
החלטנו לאכול לפני שנתחיל את המסע וישבנו בדשא בפאנן זוללים את סלטי הטונה שלנו.
לידנו בספסל ישבו 3 פליטים מאפריקה - ובחור ישראלי אחד עבר וצעק לעברם - "תחזרו לסודן , עופו מפה ! , לנו אין עבודה ואתם רוצים ? תסתלקו !"
ראינו את הנעשה מול עיננו ודיברנו קצת על מה אפשר לעשות עם המצב העגום הזה ... שיש מלא אנשים שאין להם עתיד ולאן לחזור וכל התקווה שלהם נמצאת בישראל ... אבל אנחנו לא יכולים לקבל את כולם , מה עושים ?
ופתאום אנחנו רואים שיירה של פליטים עושה דרכה לפארק שבו אנחנו יושבים ומתחילים לצעוק "אנחנו לא מסתננים אנחנו פליטים" , "איפה המוסר היהודי" , "אנחנו לא עבריינים אל תשלחו אותנו לכלא" וכו'.

איזה עולם קטן - רק מדברים על נושא ובוםםם קופץ היישר לתוך עיננו.
אני חושב שהם בסה"כ בני אדם עם מציאות מאוד לא פשוטה - וכולם כולל אתכם הייתם עושים אותו דבר כדיי לשמור על חייכם ועל תנאי החיים המינימליים והייתם עוזבים את אפריקה ומחפשים מקום טוב יותר.
זה נכון שאי אפשר שנהיה פתרון לכל הפליטים בעולם אבל בהחלט צריכים לחשוב על דרך לעזור...

בקיצור סיימנו את הסלט ואחרי כמה הסתבכויות קטנות , הצלחנו סוף סוף לשכור זוג אופניים(תל אופן) בעלות של 14 ש"ח ותוספת תשלום אם לא תחזירו את האופניים תוך חצי שעה.
התחלנו בנסיעה , החבר לא נסע כמה שנים טובות אז הוא נתקע בכמה דברים וכמעט באנשים אבל כעבור כמה זמן הוא השתפר וזזנו כמו שצריך...
עברנו במקומות יפים מאוד , התחלנו ברחוב אבן גבירול - רחוב מפוצץ במסעדות ובאנשים כל היום.
כעבור נסיעה של כמה דקות צפונה ברחוב גבירול הגענו לכיכר רבין וראינו את המקום שרבין נרצח בו...
המשכנו בנסיעה בעודנו מצפינים - תכננו להגיע לספורטק כדי לכבוש את קיר הטיפוס ואחר כך לנסוע לים.
מזרחנו באבן גבירול לרחוב ז'בוטינסקי כדי להגיע "לכיכר המדינה" - סקרן אותנו מדוע הגיע לו השם המיוחל... 
בדרך אליו ראינו את ביה"ס הגימנסיה הרצליה - כן הם קוראים לעצמם גימנסיה הרצליה למרות שהם בתל אביב חחח.
וכבר שם שמנו לב למה הכינוי "צפונבונים" , "צפון תל אביבי" מתייחס ושמנו לב ליוקרה של האזור ולאופי שבו הילדים מדברים ומלבשים - מדהים שרק על פי ראות ראשונית אפשר להבין שהם "צפונבונים".
המשכנו והגענו וראינו כיכר ענקית , באמת ענקית - קצת אכזב שלא היה בה טיפה ירוק אלא הכל היה חול באמצע ומסביבה ימבה של חניות - עשינו סיבוב עם האופניים בכיכר והמשכנו צפונה =] (בדרך כמובן החלפנו כל חצי שעה בתחנה שמצאנו את האופניים).

המשכנו צפונה - וראינו בדרך את בינייני גינדי המטורפים - באמת זה הרגיש כאילו עברנו ארץ פתאום מלא ווילות ומכוניות פאר. כעבור עוד נסיעה קצרה קלטנו מרחוק את הירקון !!!
איזה מדהים שם ! נהר ירוק ושקט עובר פתאום באמצע העיר עם הרבה מדשאות ושקט מופתי , זה היה כזה מרענן מכל הרעש של מרכז העיר ובאמת נדהמתי מהשלווה.
פידלנו חיש מהר לכיוון תחנת האופניים הבאה לפני שתעבור חצי שעה והגענו לתחנה אחת ליד מרכז צופים וכיכר של עפרונות (כן כן עפרונות חפשו בגוגל).

באים להחליף את האופניים ופתאום החבר מגלה כי הוא השאיר את כרטיס האשראי במכונה שבה השכרנו את האופניים !
הוא התחיל במרוץ טלפונים ליחידה שלנו שיחפשו אם הכרטיס נותר שם ולבנק כדיי לבטל את הכרטיס ואפילו לחברת אופניים כדי לגלות אם הם ימשיכו לחייב אותנו אם זה יעבור חצי שעה....
תוך כדי השיחה החבר מבין מהנציג מכירות שהוא חייב אותנו ב- 44 ש"ח כל אחד והוא אומר שזה לא הגיוני... והוא הסביר לו שכן - צריך להחליף כל חצי שעה אבל יש לחכות 10 דקות עד שלוקחים את האופניים שוב !!!&%^&%^

זה מה שנקרא - "הכל לטובה" החבר איבד את הכרטיס כדיי שנלמד לקח חשוב וגם כדיי שלא נמשיך להפסיד כסף !
השגחה פרטית אני קורא לזה.

למדנו לקרוא תמיד את האותיות הקטנות בכל עסקה וגם להעדיף לעשות כרטיס ויזה של הדואר.

אחרי כל הסכסוכים ואיבוד זמן יקר - וויתרנו עד קיר הטיפוס וישר נסענו לים...
נסיעה מהנה מאוד על קו המים של הירקון עם מהירות טובה ובריזה עם ניחוחות של מלח מהים וחיש מהר הגענו לחוף מציצים. התפללנו תפילת מנחה קצרה והמשכנו לאזור חוף גורדון ושם עשינו שחייה טובה עד לשובר.
לאחר השחייה וכל מיני הבטחות לאחר שהבנו כמה קרובים אנחנו לים לעשות את זה יותר התיישבנו על אחד הספסלים ואכלנו מעט שטיות שהבאנו.

המשכנו ללכת בטיילת עד לאזור חוף בוגרשוב כדיי לקחת אופניים. אבל שם גילינו שאין מספיק אופניים אז הלכנו ברגל עד לרחוב בוגרשוב פינת בן יהודה ולקחנו שם אופניים ונסענו חזרה... באווירה טובה של מלא בתי קפה ואנשים מתרוצצים.

הגענו תודה לאל בשלום לבסיס - אכלנו ארוחת ערב קטנה וחזרנו.
היה כיף ... ממליץ לכם לראות את תל אביב- עיר יפה בסה"כ.