כל יום הוא מתנה ובכל יום ניתן ללמוד המון דברים , רק צריך לפתוח את העיניים, להתרכז בהווה ולזכור מה למדת מהעבר.
היום למשל למדתי 2 שיעורים.
1.הסתכלות על הזולת - הגעתי היום לבית כנסת בבסיס כדיי לקרא ספר ממש אהוב עליי שיושב שם בספרייה.
ראיתי את המש"ק דת שוטף עם פרצוף קצת עייף וטרוד (ד"א הקטע הזה קרה לי גם שבוע לפני אבל פשוט נשארתי וקראתי) אמרתי לו שלום ושאלתי איפה הוא לא שטף כדיי שאוכל לעבור.
הלכתי בצד כדי לא לדרוך לו על השטיפה ובהתלהבות לקחתי את הספר - אחרי שלא קראתי בו שבוע והתחתי לקרוא.
תוך כדי הקריאה ובזמן שהמש"ק שטף את הריצפה - לא יודע איך להסביר, כוח עליון האיר אותי , הקפיץ לי בראש תמונה של הפרצוף שהיה למש"ק בתחילה שנכנסתי וישר שאלתי אותו בלי לחשוב פעמיים. צריך עזרה ? הפתעתי את עצמי - מה פתאום עד שאתה קורא את הספר האהוב עלייך ונח לך ויש לך בסה"כ 10 דקות לפני שאתה עולה לשמירה אתה שואל מישהו אם לעזור לו לשטוף ? זה לא התפקיד שלך !
והוא העלה חיוך רחב או יותר נכון ענק ואמר:
כן בטח ! בשמחה , אם אתה רוצה. פשוט הביאו לי תפקיד של שניים לעשות כאן !!
עזרתי לו מעט לשטוף ולמדתי לקח חשוב - שימו לב הרבה פעמים אנחנו מאוד מרוכזים בעצמנו וברצונות שלנו עד שאנחנו בכלל לא מסתכלים על הסביבה שלנו אלא רק על הרצון ההנאה הפרטי שלנו.
אסור לנו להיות אטומים כלפי הסביבה ולהסתכל רק על עצמנו רק כדי למלא את ההנאות והחוסרים שלנו, הרבה פעמים נוכל להשפיע ולעזור ולתרום רק אם נסתכל קצת לצדדים - העולם יהיה יפה יותר.
ומשפט שמתאים לכאן - "דרך ארץ קדמה לתורה"
2.על סגולת הסבלנות והנחישות - מחר אחי לירן עולה לתורה ולי יש תורנות שמירה בבסיס.
בגלל ההתראה הקצרה על העלייה לתורה (סבתא שלו ארגנה לו משום שאביו לא בארץ - וכן אנחנו לא מאותו אבא)
הייתי חייב לבטל את התורנות או למצא מחליף או סידור כלשהו, לא אפשרי שאני אפספס את האירוע החד פעמי והמרגש הזה - העלייה לתורה של אחי !!
התקשרתי לאחראי על התורניות בבסיס שלי ואף אחד לא ענה. ניסיתי שוב פעם ושוב פעם --- כלום ... =/
אז נסעתי לבסיס בנחישות ואמרתי לעצמי שכבר שם אני אסתדר ואסביר לאחראים את המצב ושאין מצב שאני לא מגיע לבר מצווה. חתמתי על נשק והגעתי לאזור השמירה.
ישר חיפשתי את האחראי על התורניות והסברתי לו את המצב - הוא טען שאין באפשרותו לעשות דבר ויש לחכות למפקד השמירה.
כעבור שעה המפקד הגיע והסברתי גם לו את המצב והוא גם טען שהוא הבין את המצב ושאחרי שהסגן מפקד בסיס תורן יגיע הוא יטפל בזה יחד איתו.
הגיע המפקד השני - ושוב שאלתי אותו, והוא אמר לי אחרי המטווח נטפל בזה.
הגענו לשם - ושוב פעם שאלתי אותו - הפעם אמר שבעלייה לשמירה נראה אותך ושם אני יעדכן אותך.
שמרתי על קור רוח ואמרתי לעצמי שיהיה בסדר ושמתי לעצמי גבול - עד 21:00 אני מקבל תשובה אם לא אני הולך לדבר ישירות עם הסגן המפקד בסיס.
בעלייה למשמר (18:00) הוא טען שהוא שהסגן עסוק ושבמהלך השמירה הוא יעדכן אותי.
הוא הגיע לבדיקה ושם עוד פעם נדנדתי לו - והוא אמר שהוא דיבר עם המפקד (ברוך השם) ושהוא רוצה את המספר של המפקד שלי. אמרתי לו שהמפקד שלי לא מיודע על העלייה לתורה בגלל ההתראה הקצרה וכו' וביקשתי לדבר איתו בעצמי.
הוא אמר שהוא ישאל את הסגן מפקד בסיס וכעבור שעה חזר אליי עם תשובה חיובית (20:30) שאני משוחרר אחרי השמירה הנוכחית הבייתה.
וואיייייההההההההההה תודה לאל ... עכשיו אני כאן כותב לכם
No comments:
Post a Comment