מעניין מה הניע את הבן אדם הזה. לא יאומן. תראו את הרעל בעיניים שלו בראיונות איתו, תשימו לב כמה פעמים הוא הזכיר את המשפט: "אני המתאגרף הכי טוב בעולם" שמעיד על כמה הוא באמת חדור למטרה שלו בכל כולו להוכיח את זה. חייבת להיות לנו מטרה בחיים ולהשתדל להישאר עם אותו הרעל והאש בעיניים שהיו למוחמד אלי, המתאגרף הטוב בעולם. בין אם זה של מיכאל- לא לחיות בארץ, בין אם של ברק לעבוד בהייטק ולעשות מלא כסף שעושה "כמו שאח שלי עושה" או של בר להיות כוכב רוק ושלי לצאת לחופש כלכלי- זה הייעוד שלנו וזה החלום שלנו ובסופו של דבר זה מה שיניע אותנו בחיים- להגשים אותו.
אגב, המניע שלי להגיע לחופש כלכלי הוא לא הרצון לכסף עצמו, להפך, זה הרצון להיות חופשי מהכסף. להיות חופשי באמת בלי תלות באף אחד אחר, בשום משכורת, בשום בוס, בשום חופשה שאעשה רק פעם בשנה, בלי תלות באף בנק שאליו אתה כלוא מהלוואה ושאהיה לי גם את הזמן לעשות בחיים הקצרים האלה מה שאני רוצה ואוהב באמת, מתי שאני רוצה.
המניע הזה לא הופיע משום מקום ובמקריות אלא עקב נסיבות לא נשלטות בחיים כמו הקושי הכלכלי המשמעותי שחוויתי בזמן השירות שלי בצבא אבל שבלעדיו לא הייתי מכיר בכלל מקצוע שאני באמת כל כך אוהב- לסחור בבורסה ושאני עושה את זה אני לא מרגיש שאני בכלל עובד לא בגלל שזה לא דורש מאמץ אלא שאני כל כך מתחבר לזה באופן טבעי ואמיתי. לא סתם המשפט הנדוש הזה חוזר על עצמו בכל פינה באינטרנט "תעשו מה שאתם אוהבים" או "אם תעבדו במשהו שאתם אוהבים לעשות לא תצטרכו לעבוד עוד יום אחד בחיים" וכולי. ואולי זה יכאב לכמה לשמוע מכל מיני סיבות אבל איפשהוא אני כן מאמין בגורל וכן מאמין שיש סיבה לכל מה שקורה לנו בחיים שהוא לא בשליטתנו כמו תחילת החיים שלנו, הגוף שקיבלנו, ההורים, הגנים, פציעה, מחלה ומוות. ומכל דבר שקורה לנו הבחירה בידינו אם ללמוד ממנו או להפך- לנסות להילחם בו, לא להסכים איתו או לתת לו לזרום, לתת לו לשבור אותנו במקום לחזק אותנו.
עד כאן ההתפלספות, אני באמת מאמין בזה. ערן צלניק או נעים.
No comments:
Post a Comment